סערת קולומביה: הקמפוס האמריקאי הוא מרחב פורה לאנטישמיות חדשה

בימים האחרונים, נדמה כי השתוללות של תומכי פלשתין בקמפוסים הגיעה לנקודה שבה המוסדות איבדו את יכולת אכיפת החוק מצד אחד, וקיים חשש מצד שני לזמן את המשטרה לתוך הקמפוסים כדי לסלק את האווירה הרעילה והאנטישמית.

לדוגמה, נשיאת אוניברסיטת קולומביה, ד"ר שאפיק, שמוצאה ממצרים, סירבה בתוקף לסווג את אירועים המתרחשים בקמפוס שלה כאירועים אנטישמיים, בתגובה לשאלה של חברת הקונגרס אילהאן עומר בתחילת השבוע.

האוניברסיטה אף חסמה את כניסתו של המרצה היהודי למנהל עסקים, פרופ' שי דווידי, הפועל כנגד הסביבה העוינת בקמפוס והחשש של ההנהלה להתעמת עם ההמון המוסת הקורא להרג יהודים. מה עשתה ההנהלה בתגובה? חסמה את כרטיס העובד של פרופ' דווידי ומנעה את כניסתו לקמפוס, כדרך להתמודדות עם הבעיה.

במקביל, ראש עיריית ניו יורק, אריק אדאמס, שוטר בעברו, צייץ והציע את עזרת העירייה להכניס שוטרים של ניו יורק לקמפוס, אך ללא היתר של הנהלת האוניברסיטה, המקסימום שניתן לעשות הוא להגביר את הפטרולים מחוץ לשערי האוניברסיטה.

הסיטואציה כל כך מפחידה, שרב הקמפוס אלי ביכלר ביקש מההורים לבוא לאסוף את ילדיהם מבית הספר מחשש שלא יוכל לערוב לביטחונם. מראות כאלה, המאורגנים על ידי SJP או Students for Justice in Palestine, מתרחשים בקמפוסים נוספים בכל רחבי ארה"ב, ממיאמי ועד אוניברסיטת אוהיו, ומהווים סביבת לימוד רעילה ועוינת לתלמידים יהודים בכלל וישראלים בפרט.

אולם למרות ההרשעה, הצליחו האחים המוסלמים בארה"ב, בשיתוף פעולה עם תאים מרקסיסטיים, להקים בשנת 2014 את הברית הירוקה-אדומה, המאפשרת שיתוף פעולה שכונה בעברית "הצטלבות" או "INTERSECTIONALITY" באנגלית. הנקודה שבה בחרו השותפים להדק את פעילותם היא הקמפוסים באמריקה. שם, באמצעות הזרמת מיליארדי דולרים מקטאר ובאמצעות פעילויות של המפלגה הקומוניסטית הסינית ברשתות החברתיות, הפכו את שנאת ישראל למוצר צריכה "מגניב". את הכפייה הפכו למוצר חובה אופנתי ואת האבטיח, המורכב מצבעי הדגל הפלסטיני, לסמל המהפכה נגד ישראל.

מאז ה-7 לאוקטובר פעילים תאי SJP בקמפוסים כנגד ישראל. משם גם יצא הקמפיין של UNCOMMITED, המכונה בעברית "פתק לבן", המקיף מאות אלפי מצביעים. תאי סטודנטים פרו-פלסטינאים מניעים אותם להגיע לקלפי ולשלוח מסר לביידן: "דיר באלאק, לא תשנה את דרכיך? תשכח מאיתנו בבחירות", או מה שאני מכנה קמפיין הכרטיס הצהוב. בשבוע האחרון, כאמור, הקמפיין נקרא לעליית מדרגה בהנעה לפעולה של SJP לכל הקמפוסים באמריקה.

לכאורה, אנחנו נראים כמי שהולכים לסוג של אובדן הקמפוסים, אבל אני אנסה לטעון אחרת וזאת משום שאני בתחושה שאנחנו עומדים בפני מה שנקרא באנגלית "Tipping point". התפשטות ההפגנות לקמפוסים נוספים באמריקה תהווה הנעה לפעולה של כלים שלובים הכוללים: מחוקקים, כוחות אכיפת ביטחון ומצביעים.

זה גורם לתחושה של חוסר סבלנות הולכת וגדלה בקרב עולם המבוגרים. בהקשר זה, ניתן לומר שעון החול של אלה שיצאו למתקפה התהפך. ועולם המבוגרים מתחיל להגיב. זה החל בשימוע שבו חברת הקונגרס סטפאנק מניו יורק, המוזכרת גם כסגנית של טראמפ, העמידה בשימוע את נשיאת קולומביה בקלונה. שימוע זה שימש כסיבוב שני לשימוע שנערך קודם לכן לנשיאות MIT, הרווארד ופן סטייט, שהסתיים בסילוקן של שתי האחרונות.

ההיפוך תודעה המשיך בציוץ של הסנטורית מאלאבמה, בריט, שקראה להעלות על מטוסים כל מי שמשתתף בקריאות ובהתקפות האנטישמיות, ונמצא בארצות הברית על ויזת סטודנט. ועובר לתגובות בעולם היהודי, שמשרטטות קו בחול ואומרות "עד כאן". לדוגמה, המיליארדר רוברט קראפט, אחד מגדולי התומכים של אוניברסיטת קולומביה, שהודיע על הפסקת התרומות למוסד.

יהודים רבים קוראים למפלגה הדמוקרטית שלא לקחת את קולותיהם כמובן מאליו. הנה למשל קריאתו של הרב הרפורמי עמי הירש, המכוונת ישירות לאוזניהם של בכירי המפלגה:

הביטוי השחוק "תמיד הכי חשוך לפני הזריחה" מתאים להפליא למצב המורכב בקמפוסים בארצות הברית כיום. למרות הקשיים הרבים, אני מאמין שהמשבר הנוכחי יוביל לתיקונים משמעותיים, לפחות בכל הנוגע לאינדוקטרינציה שעוברים הסטודנטים בקולג'ים האמריקאים. מצב זה, המאופיין בהזרמת כספים אדירים לקמפוסים מצד אחד ובהפעלת נשק תודעתי ברשתות החברתיות מצד שני, יצא מכלל שליטה ודורש קרב בלימה משותף של הורים מודאגים, פוליטיקאים המונעים מדעת ציבור ומהנהגת יהדות אמריקה, המזהה את הסיטואציה כאיום קיומי לשלוות חייהם ומשפחתם.