לכן, חמאס "הימר" שתקף את את ישראל בכרם שלום, תוך שהוציא מסרים על הגמישות שלו במו"מ על שחרור החטופים והפסקת אש. הוא האמין, שכך הוא מהטל בישראל, ו"משחק" איתה. על כן, גם תומכיו בדוחא ובאנקרה נותנים לו את התחושה והכיסוי כדי שירגיש מנצח. הסיבה להתנהלות הזו, היא היא שהלחץ הצבאי על חמאס הסתיים בכלל עוד בחודש מרץ. תחילה, ישראל ניהלה מערכה ובה הופעל לחץ על ארגון הטרור - מה שהפתיע אותו מאוד, והפתיע עוד יותר שהקהילה הבינלאומית לא הצליחה למנוע את המשך הלחימה.
כעת, חמאס כנראה יבחן מקרוב את תגובת צה"ל. כניסה מוגבלת והדרגתית לאורך הגבול תשאיר את חמאס על כנו ברפיח. בנוסף לכך, זה יאפשר לו להחזיר את גדודיו לחאן יונס - שכן, הצד המערבי של כביש סאלח א-דין בעיר, נחשב כחלק מהאזור ההומניטרי. במעלה הכביש הזה, יוכל ארגון הטרור להעביר כוחות. מדובר בכביש הראשי שמוביל מהצפון לדרום ברצועה.
נראה שחמאס נהנה מהמשך השליטה בנתיבים ההומניטריים גם באזורים האלו - והדבר מקנה לו שליטה ייחודית על רוב עזה, גם לאחר שבעה חודשי מלחמה.
במקומות אחרים ארגון הטרור נקט בשיטות מתוחכמות ונבזיות. הוא הראה שהוא מסרב לעמוד ולהילחם, ולכן פיזר את גדודיו והפך אותם לחוליות קטנות ובהן גברים בודדים. הוא מצפה לשרוד הסתערות של צה"ל, ולאחר מכן לשלוט באזורים האלו - תוך שימוש בלבוש אזרחי. הוא אף מחביא את כלי הנשק כדי שלוחמיו יוכלו לגשת אליהם בקלות מאוחר יותר.
כך הוא בעצם דומה לקרטל או לכנופיית סמים, בשני המקרים הם מחזיקים נשק בבתים ובמקומות שנחשבים "בטוחים" ובעצם מדובר במחבלים - אך הם מתנהגים כמו אזרחים ביומיום. כך גם הארגון נבנה מכנופיה בשנות ה-80 לשליט בעזה ב-2007.
השיטה הזו מוכרת. חמאס שרד טקטיקה ישראלית דומה ב-2009 וב-2014 בכניסות הקרקעיות לעזה באותן שנים. לכן חמאס מוכן לסיבוב נוסף. כאן הסיכון: אם לא ייקחו בחשבון בכניסה לרפיח את הטקטיקה של חמאס, ויתמקדו רק ב"תשתיות טרור" - חמאס צפוי לצאת ברובו ללא פגע במקרה הרע, או לשחרר את המחנה ולחזור לחאן יונס ולמחנות המרכז במקרה הרע יותר.
התרעות פיקוד העורף