ד"ר שי הר צבי, ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן ומומחה לארצות הברית, התראיין היום (רביעי) ל"מעריב" על מדיניות ביידן. הוא ענה מדוע לדעתו ארה"ב עיכבה את משלוח הנשק לישראל, וטען: "מדובר בחשש של ביידן למבצע ברפיח, ובשיקוף המוטרדות של וושינגטון מהאפשרות שהמו"מ ייכשל".
ייטב לב הלוי, שנפצע אנושות בפעילות בטול כרם, מת מפצעיו
יד רוחצת יד: מהם האינטרסים של הממשל האמריקני לעסקה?
"מדובר בחוסר שביעות רצון מההתייחסויות של ישראל לחששות מצידו של ביידן באשר להשלכות של מבצע ברפיח על פגיעה באוכלוסייה. בעצם, מדובר בשיקוף המוטרדות הגוברת בוושינגטון מהאפשרות של כישלון המו"מ להחזרת החטופים והחטופות, והתחלת מבצע רחב היקף ברפיח. מדובר בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שהמשלוח התעכב".
עוד הסביר שממשל ביידן מודאג מכישלון במגעים במו"מ בעקבות מספר סיבות:
סיבה אישית: מניעת האפשרות להחזרת החטופים והחטופות בטווח הזמן המיידי היא מטרה שהנשיא מייחס לה חשיבות מוסרית רבה - ברמה האישית.
סיבה הומניטרית: חשש מפגיעה רחבה באוכלוסייה ומהגברת המצוקות ההומניטאריות. זאת, נוכח העובדה שבמרחב רפיח מרוכזים כ-1.5 מיליון עזתים, שמרביתם הגיעו לאזור מצפון וממרכז הרצועה מאז תחילת המלחמה.
חשש מהגזרה הצפונית: חשש מסיכול המגעים להסדרה בצפון ומהידרדרות למערכה רחבה בין ישראל לחזבאללה, בשל הקשר הישיר שנסראללה יצר בין הזירות. לתפיסתו של נצראללה, המשך הירי המוגבל לצפון ממחיש את ההזדהות שלו עם חמאס, ולכן כל עוד נמשכת המלחמה בעזה - הוא לא יהיה נכון לסיים את הלחימה עם ישראל.
תוכנית ארה"ב במזרח התיכון: דחיית האפשרות לעסקה הגדולה עם סעודיה ולנורמליזציה עם ישראל. לממשל ברור כי יורש העצר הסעודי לא יהיה מסוגל לקדם עסקה כל עוד נמשכת המלחמה בעזה. המשמעות היא דחייתה עד אחרי הבחירות לנשיאות. לא בכדי הממשל החל לבחון את האפשרות לקדם עסקה בילטראלית מרודדת עם סעודיה, תוך אפשרות שישראל תצטרף אליה בהמשך הדרך, כאשר התנאים יבשילו לכך.
חשש מאיבוד השליטה במזרח התיכון: חשש מפגיעה במערכת היחסים בין ישראל למצרים, המתוחה ממילא בחודשים האחרונים. זאת, בייחוד בתרחיש של לחצים על המשטר המצרי לקלוט פליטים עזתים, נוכח ההתנגדות העזה של הנשיא א-סיסי לכך. בראייתו, מדובר באיום על הביטחון הלאומי המצרי והוא הביע במפורש את התנגדותו לכך ואף איים כי הדבר עלול להקרין על הקשרים הבילטראליים עם ישראל.
בגזרה המשפטית-העולמית: סיכון גובר להתקדמות ההליכים נגד ישראל בבתי הדין בהאג, ובכלל זאת הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, נוכח מה שעלול להצטייר כהמשך הפגיעה באוכלוסייה העזתית.
ולסיום, מעמדה של ארה"ב בעולם: לכל כל אלו, יש להוסיף את החשש כי הסלמה אזורית תקרין על המעמד והדימוי של ארה"ב במזרח התיכון ועלולה לפגוע באינטרסים אסטרטגיים רחבים שלה באזור ובמערכת הגלובאלית בכלל. לכך עלולות להיות הקרנות גם על זירות אחרות, כגון אוקראינה טאיוואן.
מה ההשלכות של הבחירות בארה"ב על הממשל?
"הממשל חושש כי המשך המלחמה ומבצע רחב ברפיח יובילו להחרפת הביקורת הציבורית, בעיקר מצד צעירים וגורמים מוסלמים בארה"ב, כנגד הנשיא ביידן. לכך עלולה להיות השפעה בעיקר במדינות המתנדנדות, כגון מישיגן, ולהשפיע על סיכוייו להיבחר שנית. ביידן בוודאי זוכר את המהומות שהיו בועידה הדמוקרטית שהתקיימה בשיקאגו בקיץ 1968 סביב מלחמת ויטנאם, שהיו מהסיבות שהובילו להפסד הדמוקרטים בבחירות לנשיאות באותה שנה. באופן סמלי, גם הועידה הדמוקרטית השנה תיערך בשיקאגו בעוד כשלושה חודשים.
ביידן גם מודע לעובדה, כי מאז החל את דרכו הפוליטית כסנטור לפני כ-5 עשורים, הנשיא הדמוקרטי היחיד שלא הצליח להיבחר לכהונה שנייה היה ג'ימי קרטר, כאשר הפסיד בבחירות ב-1980 לרייגן, בין היתר, בעקבות ההסתבכות האמריקנית באיראן".
מה הצעדים הבאים בהם הממשל ינקוט?
"המסקנה המתבקשת היא שביידן אינו מתכוון להרים ידיים ואינו מוכן לקבל תרחיש של כשלון המו"מ, שכן לתפיסתו האלטרנטיבה גרועה יותר. למעשה, ניכר כי ביידן מנסה ללכת על קו דק בין המשך התמיכה האיתנה בישראל ומחוייבותו העמוקה לביטחונה לבין הפעלת לחצים ונקיטת צעדים שיובילו לשינוי המדיניות מצד ראה"מ, אך כאמור מבלי לפגוע באינטרסים חיוניים של ישראל".
נוכח זאת, הממשל ימשיך במלוא הכוח בניסיונות לגבש עסקה, יתכן תוך אימוץ גישת המקל והגזר מול נתניהו בניסיון להמחיש את היתרונות שישראל עשויה להפיק ואת המחירים שהיא עלולה לשלם. דומה, כי השבועות הקרובים עלולים להיות בעלי משמעויות רחבות לא רק להמשך המלחמה, אלא גם למערכת היחסים בין הנשיא ביידן לראה"מ נתניהו, שגם כך מאופיינת בשנה האחרונה במתיחות וחוסר אמון. זאת, בין היתר נוכח התפיסה בממשל כי נתניהו מונע בראש ובראשונה משיקולים פוליטיים ומהלחצים של שותפיו לממשלה.