הראיון עם אלקין, שחקן שחמט ותיק על לוח הקוביות הפוליטי, מתקיים כחודש לאחר שפרש עם גדעון סער ושאר חברי מפלגתם מהממשלה והפך מיו"ר הוועדה למדיניות החוץ וההסברה ליו"ר סיעת הימין הממלכתי. בכובעים הקודמים שחבש, נתפס כבשר מבשרה של הליכוד, וכמי שהיה יו"ר הקואליציה ואחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה נתניהו.
מאז עזב את המפלגה בטריקת דלת וחבר ליריב המוצהר גדעון סער, שהקים מפלגה מתחרה. כשמדינת ישראל נקלעה לסחרור אינסופי של סבבי בחירות, היו שראו באלקין את הסיכוי לחיבור המרכז המתון לנתניהו כדי לוותר על הצדדים הנִצים בממשלתו המתגבשת. אבל אלקין לא היה שם. להפך. בכל הזדמנות לחבור לליכוד מחדש, על רקע הרפורמה וההפגנות, הוא הקצין את ההתנגדות לנתניהו ולמהלכיו והחריף את הטון נגדו.
אלא שאז הגיעו הבחירות, ומפלגות כחול לבן, חוסן לישראל ותקווה חדשה החליטו על ריצה משותפת תחת המותג "המחנה הממלכתי". שנה לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל, ואלקין, יחד עם חברי מפלגתו, הצטרפו לממשלת החירום של נתניהו. חצי שנה החזיקו מעמד שם, עד שסער הודיע שהוא מפרק את השותפות עם בני גנץ ומקים את מפלגת תקווה חדשה-הימין הממלכתי כסיעה עצמאית בכנסת.
החטופים נמצאים בעזה, כי מדינת ישראל וצה"ל נכשלו כישלון חרוץ בהגנה עליהם. ולכן גם המצב וגם המחיר לא יכולים ליפול רק על כתפיהם ועל כתפי משפחותיהם. ולכן כשהיה ההסכם הראשון לשחרור החטופים תמכתי בו, למרות שהיו קולות שאמרו שהוא יסכן את חיילי צה"ל, כי בהפוגה חמאס ייערך יותר טוב, וזה היה נכון. אני מעריך וחושש שחיילי צה"ל נהרגו כתוצאה מההפוגה בתמורה להשבת החטופים, שבמהלכה חמאס ניצל את הזמן להטמין פצצות ולהיערך מחדש, אבל זו הייתה חובתנו כמדינה וגם חובתו של צה"ל לקחת את הסיכון. ולכן הפעם אני מוכן להרבה דברים שלא הייתי מוכן להם במצב רגיל.
אני חושב שיש כוחות שרק רוצים להשמידנו בגלל מי שאנחנו, יהודים ישראלים. וזה בדיוק מה שפרץ החוצה ב־7 באוקטובר. זה הכאיב לי אבל לא הפתיע אותי. אבל אני חושב שזו קריאת השכמה לכולנו, להזכיר לנו בצורה הכי כאובה ודרמטית שהמאבק על קיומנו מחבר את כולנו ושצריך ללמוד לשמר את הביחד, כי הוא המכנה המשותף הכי בסיסי והכי משמעותי לעתידנו".
התרעות פיקוד העורף