"יש תחושה גדולה של סחף אסטרטגי ואין תוכנית לאן זה הולך. אין שום מחשבה איך כל זה אמור להסתיים ואין שום היגיון מאחורי איך הניצחון הזה באמת ייראה", מגלה אותו בכיר.
אדם נוסף שמכיר ובקיא באסטרטגיית הלחימה הישראלית אמר ל"פייננשיאל טיימס" באותה העת כי "מאחורי הכעס הגדול המופנה כלפי נתניהו עומד פער גדול יותר: היעדר תוכנית לעזה שלאחר המלחמה. אין תכנית ל"יום שאחרי". אין כלום".
"בן גביר וסמוטריץ', ובגדול גם נתניהו, מעודדים את הלך הרוח הציבורי לאחר ה-7 באוקטובר שאין הבדל בין החמאס לבין הרשות הפלסטינית", הוסיף.
זאת ועוד, ה"פננשיאל טיימס" חשף כי בקרב סקר שנערך בציבור הישראלי, כ-62% אינם מאמינים עוד באפשרות של ניצחון מחולט, לעומת 27% שעדיין חושבים שמדובר בהבטחה ריאלית.
תחת אותו הקשר התבטאו שני מומחים בדיפלומטיה העזתית והביעו את דעתם על תכניתה של ארה"ב לפינוי האוכלוסייה האזרחית מעזה לפני הכניסה לרפיח, שכידוע לא התממשה. "יש תוכנית, אבל היא לא ברת ביצוע. אין מספיק מקום להעביר מיליון בני אדם וגם אין מספיק אספקה (הומניטרית). אי אפשר לבקש מהם (מהעזתים) לעבור אם אין יכולת לטפל בהם כמו שצריך".
"זה נהיה קשה מאוד, אם כמעט בלתי אפשרי, אפילו עבור ידידיה של ישראל, להמשיך להגן עליה בימים אלה", הוסיף אחד המומחים. כזכור, אף על פי זאת ושאר הלחצים ואיומי הנשק שהופנו כלפי נתניהו, השיב רה"מ כי ישראל תעמוד לבד ובמידת הצורך "תילחם בציפורניים".