למרות אורכו הקצר יחסית של כנס הקיץ, כשמונה שבועות ועד ה-15 ליולי בלבד, אין רגע דל בפוליטיקה הישראלית. על כן, רגע לפני פתיחת המושב, האולטימטום של יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ, לצד הלוליינות הפוליטית שתידרש מנתניהו בנושא חוק הגיוס והנטל הכלכלי החריף על האזרחים שעשוי להשתקף כבר במושב בקיץ בחקיקה, יכולים לייצר כמה וכמה מהמורות בדרך של הקואליציה.
המשך הלחימה ועסקת החטופים: הדיון בפגישת נתניהו וסאליבן
אחרי כשנה וחצי: דוברו של נתניהו עוזב
ראשית, כמובן היה וגנץ יודיע על פרישה מן הממשלה והאופוזיציה תקבל 8 אצבעות נוספות לחזקה יכולה בהחלט לייצר דינמיקה שיחד עם הלחץ מחוץ למשכן, כפי שניתן יהיה לראות במהלך היום, אמור לאפשר יצירת סדקים בבלוק ה-64 המרכיב את הממשלה במתכונתה המקורית?
ניתן לראות כבר כעת את חוסר שביעות הרצון של בן גביר וסמוטריץ מניהול המלחמה, זאת לצד הצורך הצורך בקידום הצעת חוק גיוס שהורמה על ידי נתניהו לאחרונה, באופן שצריך שלא לפגוע בבריתו עם החרדים אך לייצר התקדמות לפחות בעיני בג"ץ במטרה לצלוח את הקושי המשפטי, כך שגם המושב הזה אמור לעמוד בסימן חוק הגיוס.
נקודה נוספת, כאמור, היא ההגדרה של גנץ לניהול בידי קומץ קיצוני. הדבר עשוי להשפיע בשורת הצעות חוק של דופן ימין בענייני התיישבות ובהצעות חוק "חברתיות" הצופות פניי פריימריז על ידי שורה של חברי כנסת מהספסלים האחוריים בליכוד.
בנוסף, ולא מן הנמנע כי ידרשו תיקוני חקיקה לקראת תקציב 2025 שמהותו יהיה בעצם גזרותיות על הציבור, זאת נוכח ניהול המלחמה היקר וניהול הממשלה הפזרני. לא מן הנמנע ששורה של מורדים אפשריים תצטרך להשביע את רעבונה אל מול קהל בוחריה בשביל להרים את ידיה לטובת הפגיעה ברווחת הציבור.
המהלך של גנץ, שבאופן לא מקרי הוצהר והוכרז ממש לפני פתיחת המושב, מקווה גם לקבל רוח גבית עם המחאה ברחוב ומחוץ לכנסת שצפויה כבר היום. באופוזיציה לא מחכים, והעלו כבר היום הצעות אי אמון בממשלה במטרה להאיץ את יציאתו של גנץ. לא בכדי התבטא יאיר לפיד יו"ר יש עתיד שעליו להודיע על התפטרות ולא רק הוא רואים בממשלה ימנית יותר ומובלת על ידי בן גביר ככזו שתמרר את חיי נתניהו ותחדד לטובת הציבור, בין האלטרנטיבה שהם מציעים לאותה טענה כאמור על קיצוניות משיחית שמובילה את המדינה.
משכך, אין ספק שהמליאה תהפוך לזירת קרב רוחשת של התגוששות מילולית שתייצר לנו קיץ חם.