איראן עומדת בפני צומת דרכים משמעותי בעקבות התאונה הקטלנית שגבתה את חייהם של הבכירים הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאליין. אירוע טראגי זה עלול להוביל לטלטול המערכת הפוליטית במדינה, ופותח פתח לשינויים משמעותיים במאזן הכוחות בין קבוצות פוליטיות יריבות באיראן. בפוליטיקה האיראנית כיום, ניצבים שלושה גושים עיקריים, כך מסביר בראיון ל-״מעריב״ פרופ׳ אמציה ברעם, מהחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה.

התובע בהאג פעל בניגוד לבית הדין? בישראל טוענים לחוסר תום לב   
הותר לפרסום: כך חולצו גופות החטופים מרצועת עזה | צפו בתיעוד

 

חוסיין אמיר עבדאללהיאן, איברהים ראיסי (צילום: רויטרס,REUTERS/Mohamed Azakir)
חוסיין אמיר עבדאללהיאן, איברהים ראיסי (צילום: רויטרס,REUTERS/Mohamed Azakir)

לדבריו: ״ישנו הגוש של הרפורמיסטים. קבוצה זו, שדגלה בעבר ברפורמות פוליטיות וחברתיות, נחלשה משמעותית בעקבות הפסקת כהונתו של מנהיגה רוחאני כנשיא, שהיה נציגה הבולט. כעת, נראה כי השפעתה מוגבלת ואנשיה מתקשים להשפיע על כיוון המדינה".

"הגוש השני, שנחשב לקיצוני, בהנהגת המנהיג העליון חמינאי, מחזיק בעמדות כוח משמעותיות, ומהווה גורם מרכזי בקביעת מדיניות הפנים והחוץ של איראן. חמינאי נתון ללחצים משני הצדדים, הן מהרפורמיסטים המבקשים מתינות והן מהקיצוניים יותר הדורשים קו נוקשה יותר".

לבסוף "הגוש השלישי כולל את מפלגת ׳חזית העמידה האיתנה׳ - ׳ג׳בהה פיידארי׳, והיא נחשבת לקיצונית ביותר במערכת הפוליטית האיראנית. חבריה תומכים בהתעצמות צבאית גרעינית, פגיעה מאסיבית בישראל וחיזוק חיזבאללה. בעקבות התאונה, איבדה המפלגה את בני בריתה ראיסי ועבדאליין, מה שעלול להחליש את השפעתה - ולשנות את מאזן הכוחות באיראן״.

הנשיא ראיסי והמנהיג העליון של איראן חמינאי (צילום: רשתות ערביות)
הנשיא ראיסי והמנהיג העליון של איראן חמינאי (צילום: רשתות ערביות)

על אף הקיצוניות העצומה של שר החוץ אמיר חוסיין עבדאליין, הוא הצליח להתפייס עם מדינות ערב המתונות ומדינות המפרץ כמו סעודיה, מצרים וטורקיה. הצלחתו של עבדאליין בקידום יחסים בינלאומיים עוררה חשש בישראל, שכן פיוס זה עשוי להוביל לחיזוק ציר ההתנגדות: ״שיפר השר את יחסי החוץ של איראן וחיזק את יחסי המדינה בפרט גם עם סין ורוסיה", מסביר ברעם ומוסיף: "מעבר לכך, הנשיא ושר החוץ הפכו את איראן לקיצונית יותר, והיו בעלי ברית של משמרות המהפכה. מותם הוא מכה קשה גם למשמרות המהפכה וגם למפלגת ג׳בהה פיידארי׳, מאחר ששני הבכירים היו בעלי בריתם, מוקדי כוח רציניים - ועל כן הסופר-קיצוניים במדינה איבדו את כוחם".

ביחס לישראל הוא מדגיש: "כאמור, הם נהגו לקדם מטרות קיצוניות ביותר בכל תחום אפשרי. בין היתר, הם קידמו את האג׳נדה לפעול בצורה החריפה ביותר נגד ישראל, לקדם את פגיעת איראן באדמת ישראל באופן ישיר כמו במתקפה האחרונה, ולהוביל את חיזבאללה למלחמה כוללת בקנה מידה מלא עם ישראל״.

משטרה מחכה באזרבייג'ן סמוך למקום התרסקות המסוק של נשיא איראן ושר החוץ (צילום :התקשורת האיראנית)

על כן, מותם של נשיא איראן ושר החוץ עשוי להביא לשינויים משמעותיים הן בתחום הגרעין, והן ביחסים עם ישראל. בתחום הגרעין, הנשיא ושר החוץ התנגדו לשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית: ״הם סירבו לכך שהסוכנות תשלח מדענים שיבדקו את התקדמות תוכנית הגרעין - וסירבו לענות על שאלות. בצורה זו, כך היה קל יותר לאיראנים להתקדם בתוכנית הגרעין. בנוסף, הם לחצו על המנהיג העליון חמינאי לבנות פצצת אטום, על אף שהוא לא בטוח שזהו הצעד הנכון. להערכתי, כעת לאחר מותם, יהיו פחות גורמים מהמפלגה הקיצונית ביותר שילחצו על חמינאי, וסביר להניח ששיתוף הפעולה עם הסוכנות לאנרגיה אטומית יהיה הדוק יותר. כך, בפיקוח הסוכנות, תתעכב תוכנית פיתוח הפצצה הגרעינית".

בסיכום דבריו אמר הפרופ': "הנשיא והשר לא רצו לאפשר לחיזבאללה להגיע עם ישראל להפסקת אש שכוללת הסדר קבוע ונסיגה מעבר לליטאני, ולכן הפעילו לחץ מאסיבי על חמינאי שלא להסכים לכך. כרגע, הלחץ מצידם על המנהיג העליון נחלש, כך שייתכן שיש יותר סיכויים להגיע להסדר אפשרי עם חיזבאללה״.