מאז תחילת המלחמה בעזה בשבעה באוקטובר, רוב תשומת הלב מתמקדת בהשגת יעדי המלחמה כפי שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל: מיטוט היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והשבת החטופים. על רקע המאמץ המלחמתי המתמשך, שהתפתח לאתגר רב-זירתי בין ישראל לאיראן וגרורותיה, לאחר שחיזבאללה בצפון נכנסה למעגל הלחימה יחד עם החות'ים המאיימים על חופש השיט בנתיבי המסחר החשובים בין הים הערבי לים האדום, ניתן לומר שהמזרח התיכון כולו נכנס לטלטלה, והאתגר האיראני דורש מענה רחב גם בשדה המדיני.
בזמן שהמלחמה ממשיכה להתנהל בעצימות משתנה, ונראה כי ישראל נמצאת במבוי סתום בניסיונותיה להגיע לעסקת שחרור חטופים מול מרצחי חמאס, שבה פתאום למרכז השולחן ההצעה האמריקאית להסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית.
ההתקרבות ההדרגתית בין ישראל למדינות ערב המתונות היא תהליך היסטורי מתמשך שנוצר כתוצאה מאיומים משותפים כמו הגרעין האיראני והטרור האסלאמי הקיצוני. הסכמי אברהם שהוביל ממשל טראמפ ויצרו נורמליזציה עם מדינות כמו איחוד האמירויות, בחריין וסודאן מסמלים תפנית משמעותית בין ישראל ושכנותיה במזרח התיכון. החלק הגדול והחסר בפאזל שבנה הממשל האמריקאי הוא כמובן מנהיגת העולם הסוני, ערב הסעודית, שנתנה את ברכתה לתהליך אך נשארה מחוץ למעגל הנורמליזציה.
עבור הסעודים, שנכנסים לעידן חדש תחת מנהיגותו של מוחמד בן סלמאן, שרוצה לקדם מודרניזציה, עסקה כזו תאפשר להם לקדם את ההסכם לפיתוח יכולות גרעין אזרחיות מול הממשל האמריקאי ותחזק את מעמדם הבינלאומי. לכן, יש כאן חלון הזדמנויות ייחודי ששני הצדדים מעוניינים לנצל.
ישנם יתרונות רבים בחתימת הסכם מדיני עם ערב הסעודית. הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית יכול להוות קפיצת מדרגה אסטרטגית עבור ישראל. עם יצירתה של ברית הגנה אזורית, יתהדק שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם ערב הסעודית. שיתוף פעולה ישראלי-סעודי תחת חסות אמריקאית יכול לספק לישראל מידע קריטי על תנועות איראניות בחצי האי ערב ועל פעילויות טרור אזוריות. הסמיכות הטריטוריאלית בין ערב הסעודית לתימן והמתיחות בין ריאד למשטר החות'י הם גורמים נוספים לחיזוק הקשרים הביטחוניים.
הסכם הנורמליזציה הוא גם פתח להידוק ויצירת קשרים כלכליים בין המדינות. פתיחת המרחב האווירי הסעודי לטיסות ישראליות לא רק תקל על התנועה המסחרית ותשפר את הכלכלה הישראלית, אלא גם תאפשר טיסות ישירות מנתב"ג לממלכה הסעודית, שישרתו בעיקר את האוכלוסייה המוסלמית בישראל, ויאפשרו לה להוזיל את העלויות ולהנגיש את האפשרויות לביצוע מצוות הח'אג'.
על אף היתרונות הרבים בהסכם לשני הצדדים, ערב הסעודית, כבעבר, לא יכולה להתקדם ללא פתרון של הסוגיה הפלסטינית. אירועי השבעה באוקטובר פגעו באופן משמעותי באמון הציבור הישראלי בהתכנות להגעה להסכם מדיני עם הפלסטינים, והתמיכה בפתרון שתי המדינות נמצאת בשפל.
המשך המלחמה והעובדה שישראל אינה מוכנה לדון בשילוב של חמאס בסדר האזורי ביום שאחרי, כפי שרמזו פקידים רמי דרג בממשל ביידן שיש לעשות, מרחיקה את החלומות על נורמליזציה מלהתגשם. בשל רוח התקופה, ההנהגה הסעודית לא תוכל ללכת בדרך בה צעדו האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן ולייצר ציר עוקף לסוגיה הפלסטינית. מוחמד בן סלמן אף אמר זאת בקולו באופן ברור.
בנוסף לכך, ממשיך להתקיים בפועל פיצול בין רצועת עזה לגדה המערבית, חוסר היכולת של הפלסטינים להגיע למצב שבו הם מסוגלים לייצר ממשל אחיד על השטחים שאמורים להיות תחת שליטתם הריבונית, מרחיק עוד יותר את ההתכנות להקמת מדינה פלסטינית.
ההצעה האמריקאית לנורמליזציה עם ערב הסעודית בעיתוי הנוכחי מציבה אתגר והזדמנות ייחודיים לישראל. ההצעה כוללת תמריצים רבים למדינת ישראל, אך גם מאתגרת את המדיניות הרשמית של הביטחון הלאומי הישראלי שפעלה למען סיכול יכולות גרעין אצל שכנותיה. נורמליזציה עם ערב הסעודית, שומרת המקומות הקדושים לאסלאם, היא מעבר לצעד סימבולי. זו יכולה להיות תעודת הכשרות של מדינת ישראל בעולם הערבי. יחד עם זאת, הביטחון הלאומי של ישראל דורש ממנה בעת הזאת להגיע להכרעה צבאית ברורה במלחמת עזה ולהשיב את ההרתעה הישראלית גם בצפון. נראה כי צורך זה גובר על רצונם של האמריקאים לעסקת בזק שאמורה לסיים את המלחמה ולהתחיל את הדיון ביום שלאחריה.
התרעות פיקוד העורף