"התפיסה הייתה שיש מערכת שיכולה לעבוד 24 שעות ברצף כי עיתונים מופיעים פעמיים ביום ומידע יכול להופיע בכל עת. זה שבר את הכוח של העיתון הבודד. כך למעשה, שוק התקשורת באותם שנים הפך להיות הרבה יותר ריכוזי – גוף תקשורת אחד אשר מתרגם את החדשות המקומיות לרשת על-מדינתית, שאף אחד לא יכול להתחרות בה. היא צברה לאורך השנים כוח עצום.
"כבר אז, AP הוא זה שקבע את סדר היום החדשותי לכל ארצות הברית. הדבר כמובן מתעצם עם התווספות הטלפון, ואפילו שירותי החדשות הבינלאומיים. AP הופכת בתקופת מלחמות העולם לגוף התקשורת המשפיע בעולם. יש שיגידו עד ימינו. היא היא המודל לעשרות סוכנויות ידיעות בינלאומיות שהוקמו לאורך השנים בעולם. זה לא עוד פורטל – הוא קולקטיב של עיתונים ויש לו תפוצה ענקית של כלי תקשורת. אחד מהם הוא אל גז'ירה".
"מאז AP נחשבת בעולם המערבי כ'אורים והתומים של האובייקטיביות. לכן, דווקא להתעסק עם כלי התקשורת הזה, המהווה סמל, הוא טעות קרדינלית. מדינת ישראל יכולה לבוא בטענות לאל ג'זירה, כי מדובר בכלי תקשורת עוין, אין בעיה. אולם AP משרת עד עצם היום הזה מאות עיתונים משיפים בעולם, כולל רשתות אוונגליסטיות אוהדות ישראל. הוא באופן אינהרטנטי יותר חסין להטיה מרוב כלי התקשורת האחרים. הפגיעה בו היא יכולה להיות יותר משמעותית מכלי תקשורת בדיד אחר".
"זה סיפור נחמד, רק שהעובדות הם שסוכנות AP הייתה קיימת כבר עשור בזמן המלחמה, ואפשר לטעון שדווקא קיומה קיטב את הצדדים והוסיף לעוינות. זה מכונה בשפה המקצועית 'פרדוקס התקשורת': דווקא החשיפה של שני הצדדים מגדילה את העימות. זה אפרופו מה שקורה היום ברשתות החברתיות. ככה – נורא חשוב שאל ג'זירה מקבלת חדשות מ-AP – זירה בה אתה רוצה להשפיע".
התרעות פיקוד העורף