החרמת ציוד של רשת AP הייתה האירוע השני בשנים האחרונות בו מדינת ישראל פגעה בנכסים של סוכנות הידיעות הגדולה בעולם בזמן לחימה. פרופסור מנחם בלונדהיים, דיקן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל ומומחה בעל שם עולמי להיסטוריה של AP, מסביר מדוע החרמת ציוד הצילום עשוי להוביל לנקודת מפנה בדעת הקהל העולמית.
שלמה קרעי נגד גלנט: "בורח לו השמאל, מנסה להפיל את הממשלה יחד עם גנץ"
מי היא בעצם סוכנות הידיעות AP ולמה היא נחשבת חשובה יותר משאר כלי התקשורת בעולם?
"AP הוקם רשמית ב-1849, אבל מחקר שערכתי על סמך מקורות שטרם נחקרו לפני, מצביע שכבר ב-1846 הוקמה סוכנות הידיעות הראשונה בעולם. האירוע שהוביל להקמתה היא סיום חיבורם של קווי טלגרף מרכזיים בארה"ב: בין ניו יורק לוושינגטון ובין ניו יורק לבוסטון. כך, מקווים בודדים, הטלגרף הפך להיות רשת. כך, במקום תחרות מקומית על סקופים - היה צורך בחשיבה אחרת על איסוף החדשות ומה המשמעות של רשת חדשות ארצית.
"התפיסה הייתה שיש מערכת שיכולה לעבוד 24 שעות ברצף כי עיתונים מופיעים פעמיים ביום ומידע יכול להופיע בכל עת. זה שבר את הכוח של העיתון הבודד. כך למעשה, שוק התקשורת באותם שנים הפך להיות הרבה יותר ריכוזי – גוף תקשורת אחד אשר מתרגם את החדשות המקומיות לרשת על-מדינתית, שאף אחד לא יכול להתחרות בה. היא צברה לאורך השנים כוח עצום.
"כבר אז, AP הוא זה שקבע את סדר היום החדשותי לכל ארצות הברית. הדבר כמובן מתעצם עם התווספות הטלפון, ואפילו שירותי החדשות הבינלאומיים. AP הופכת בתקופת מלחמות העולם לגוף התקשורת המשפיע בעולם. יש שיגידו עד ימינו. היא היא המודל לעשרות סוכנויות ידיעות בינלאומיות שהוקמו לאורך השנים בעולם. זה לא עוד פורטל – הוא קולקטיב של עיתונים ויש לו תפוצה ענקית של כלי תקשורת. אחד מהם הוא אל גז'ירה".
מה בעצם הסכנה המרכזית בפגיעה בגוף תקשורת רב מדינתי כמו AP?
"מייקל סקסון, אחד מחוקרי התקשורת החשובים ביותר של המאה ה-19 קבע למעשה ש-AP המציאה את מושג האובייקטיביות. עמד מאחורי זה הגיון כלכלי. באותה תקופה בכל עיר בארצות הברית, בגלל השיטה הפוליטית שלה, היו שני עיתונים: אחד דמוקרטי ואחד רפובליקני. הרעיון היה שכדי לשמור על הכוח המונפולי שלה, ושלא תקום עוד סוכנות ידיעות מקבילה רפובליקנית או דמוקרטית, על AP לספק ידיעות מאוזנות ככל האפשר שיתאימו לכלל העיתונים ללא קשר לשיוך הפוליטי שלהם.
"מאז AP נחשבת בעולם המערבי כ'אורים והתומים של האובייקטיביות. לכן, דווקא להתעסק עם כלי התקשורת הזה, המהווה סמל, הוא טעות קרדינלית. מדינת ישראל יכולה לבוא בטענות לאל ג'זירה, כי מדובר בכלי תקשורת עוין, אין בעיה. אולם AP משרת עד עצם היום הזה מאות עיתונים משיפים בעולם, כולל רשתות אוונגליסטיות אוהדות ישראל. הוא באופן אינהרטנטי יותר חסין להטיה מרוב כלי התקשורת האחרים. הפגיעה בו היא יכולה להיות יותר משמעותית מכלי תקשורת בדיד אחר".
ועדיין – במעקב אחר הכתבות של AP אי אפשר לטעון שהם אובייקטיביות בהקשרי המלחמה בישראל?
"נכון. העליה בשנים האחרונות של ה'פוסט מודרניות' והתפיסה כי אין אמת אחת, נותנת לגיטימציה להטיה וזה היא מתקשה על העיתונאים בקבוצה להתמודד. AP לא עושה מאמץ כמו פעם לשמור על צנזורה עצמית. יש יותר אפשרויות ופתיחות לשילוב של עמדות ואידיאולוגיות לאורך הסיקור התקשורתי. ועדיין – יש שם ניסיון להיות אובייקטיביים בעשרות מונים מאשר בכלי תקשורת עצמאיים ברחבי העולם.
מה המשמעות של הפגיעה ב-AP על המשך המלחמה?
"מדובר בפרדוקס היסטורי מוזר. יש משל פופולרי בארה"ב על שני בכירים בAP שנפגשים כעשור לאחר מלחמת האזרחים על מדרגות בית הנבחרים באלבמה ותוהים לעצמם איזה מוזר שרק לפני עשר שנים הייתה את מלחמת האזרחים בארה"ב ולא יאמן כי אמריקאים שנאו ונלחמו אחד בשני. המשל בא לטעון כי אם AP הייתה קיימת בזמן מלחמת האזרחים אולי והיא לא הייתה מתקיימת כי האנשים בדרום ובצפון היו מכירים האחד את השני.
"זה סיפור נחמד, רק שהעובדות הם שסוכנות AP הייתה קיימת כבר עשור בזמן המלחמה, ואפשר לטעון שדווקא קיומה קיטב את הצדדים והוסיף לעוינות. זה מכונה בשפה המקצועית 'פרדוקס התקשורת': דווקא החשיפה של שני הצדדים מגדילה את העימות. זה אפרופו מה שקורה היום ברשתות החברתיות. ככה – נורא חשוב שאל ג'זירה מקבלת חדשות מ-AP – זירה בה אתה רוצה להשפיע".
האם בהיסטוריה ראינו ניסיונות של ממשלות לפגוע בAP ומה היה התוצאה של ניסיונות הפגיעה?
"למרות ההיגיון הכלכלי שתואר מקודם, ללא ספק אפשר לקבוע כי היו תקופות בהם ל-AP הייתה הטיה פוליטית. בסופו של דבר הוא תאגיד. אם לצד פוליטי אחד בארה"ב הייתה מספיק שליטה הוא היה יכול להטות את החדשות בלי שירגישו. אין מי שיכול לדעת את זה – זה היתרון של מונפול. שנית, היו ניסיונות של הממשל האמריקאי להטיל צנזורה על AP, ודווקא בגלל המשקל שלה היה יחסית מאוד פשוט. כשמתמקדים בראש גשר, אותו מרכז עצבים שמרכז את כל הידיעות היה אפשרות להטות. ניסיונות הטלת הצנזורה היה בעיקר בתקופת מלחמות בינלאומיות. אולם בגלל שזו רשת אמריקאית, הצנזורה לא הייתה מאוד חמורה כי המלחמות התנהלו במרחק של אלפי מייל מהבית ולדיווחים עיתונאים לרוב לא היה השפעה על ביטחון הכוחות".
מה הממשלה צריכה ללמוד מהאירוע?
"תקשורת זה עולם שצריך להכיר אותו וצריך מדיניות כלפיו. מה שקורה בישראל לא קורה בשאר העולם. אין לנו במערכות שמנהלות את המדינה ובטח לא אסטרטגיה תקשורתית. הדרגים שמעצבים את האסטרטגיה והמדיניות של ישראל אין לא כוללים מחקר מספק או הבנה לעומק. שאלות שמכריעות את המלחמה של מדיניות ועמידה בזירה הבינלאמית נשארות ללא מענה. אין מערכות סדורות של מידע וחשיבה והחלטות אסטרטגיות על תחום החשיבה. הייתי מתחיל שם".