"אין ספק שבראש חוצות עומדת סרבנותו של החמאס, של רב המרצחים סינוואר שבוודאי מחכך ידיים בהנאה אל מול הקושי הישראלי בזירה הבינלאומית, ועוד מרכיבים שמביאים אותו לגישה המאוד בוטה שהוא זה שכרגע עומד כסרבן בתהליך", פתח כאלו את דבריו.
"יש שם באמת עיזים, כמו שנהוגים להיכנות בשפת המו"מ, באמת מורכבים. גם מזכיר המדינה בלינקן התייחס לדברים, שאמר שרוב הדברים בלתי עבירים. זכות הווטו היא מרכיב בעיייתי, שם ישראל מבקשת להתעקש על חלק מזהותה אסירים הכבדים יותר. המרכיב הבולט הוא יכולת החמאס לשלוט. מעבר לזה, עז נוסף מאוד מרכזי שלא עולה עם החלטת מועצת הביטחון - שילוב של רוסיה, סין וטורקיה כערבות להסכם. יש כאן חריגה בוטה מההבנות הבינלאומיות שסוכמו, המתווכות, כנראה שסינוואר מרגיש היטב במרחב הנוחות שלו ולא לראות את סיום המערכה בזמן הקרוב", הוסיף.
כשנשאל עד כמה ארצות הברית יכולה להשפיע, השיב כאלו: "זה אתגר מאוד קשה, למדינות מערביות, וודאי למעצמה מסוג ארה"ב, גם עם כל הכוח שיש אמריקנים, יש בסוף קושי לנהל דיאלוג מול ארגוני טרור. הם עשו את זה מול הטאליבן, המליציות בעיראק, זה לא חדש להן. האמריקנים צריכים לעסוק בחזרה לשולחן המו"מ. מעבר לזה, האמריקנים צריכים להסתכל מעבר למגרש המשולב של חמאס, קטאר ארה"ב ומצרים, אלא גם להוסיף לתוך המגרש שחקנים נוספים בחזית בינלאומית, אולי החלטת מועצת הביטחון היא סוג של סנונית אבל יש עוד עבודה רבה".
"התמונה היא בוודאי לא מעודדת, אבל תפקידנו הוא למצות - אנחנו חייבים להמשיך ולמצות את התהליך הזה, בעיקר מההיבט הערכי של השבת החטופים לביתם, וגם בהיבט המקצועי - למו"מ יש קשיים, נקודות שפל, ואולי אנחנו בגדולה ביותר בתהליך, אבל חובתם של אנשי המקצוע למצוא את הפרצות. אם לא נכנס מהדלת הראשית אז נתכבד וניכנס מהחלון. סינוואר יש לו לצערנו פחות ארבעה זה לא משהו שישנה את עמדותיו. גם עם עשרה חטופים הוא יכול היה להחזיק מעמד", סיים כאלו את דבריו.
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm