"אנחנו נראה שסדר היום הסביבתי, מה שנקרא הגרין דיל האירופי, ייפגע כי מפלגות הירוקים קיבלו מכה קשה. היו להם תוצאות ב-2019, וכעת המפלגה הירוקה הפכה למפלגה שדי התרסקה. אנחנו נראה השלכות על סדר היום הכלכלי האירופי .אלה דברים שבהחלט יושפעו".
"זה אחד מהדברים. העיקר היה יוקר המחייה, אנרגיה, הגירה, אבל הנושא הישראלי פלסטיני לא עמד במרכז מערכת הבחירות".
"הם משפיעים במידה רבה כמעט כמו הפרלמנטים הלאומיים. הם מחוקקים חוקים שמשפיעים על האזרח האירופי מלידתו ועד יום מותו. כך שזו טעות לומר למי שחושב שהם לא משפיעים".
"ראינו הישגים בימין הפוליטי, כולל מפלגות ימין קיצוני. זה המשך מגמה שהחלה בכמה מדינות באיחוד האירופי, כמו שבדיה, בלגיה, הולנד. הדבר הזה הוא בעקבות שני דברים: יש כאן השפעה גדולה למדיניות ההגירה הליברלית של הרבה מהממשלות האוכלוסייה. מדינות אירופה מתחילות להבין שזה הרסני להן ולחברות שלהן, והן מביאות את התמיכה שלהן למי שמבקשות להגביל את ההגירה ממדינות מוסלמיות וגם שאינן מוסלמיות. אם ננסה לקשר למה שקורה בישראל, למרות הנטייה שלנו שכולם נגדנו, זה לא נכון. אמנם אכן יש הרבה כאלו שנגדנו, אבל יש גם דווקא בקרב העם הרבה כאלו שמסתכלים בעין ביקורתית על המדיניות של הממשלות שלהן ולא מבינים מדוע הן תומכות בארגוני טרור. לא מבינים שימים ספורים לאחר הטבח של חמאס נגד נשים וילדים בלי שום סיבה מוצדקת, התחילו לדבר על הקמת מדינה פלסטינית ומתן מדינה לארגון טרור, וזה סוג של ריאקציה, למעשה, למדיניות הזאת".
"באופן כללי ניתן לראות שיש תופעה עולמית של הקצנה וקיטוב. הקצוות מתחזקים, וזה קשור במדיה החברתית. הרבה מאוד ידיעות והשקפות מגיעות משם, ובגלל האופן שבו היא בנויה והאלגוריתם שלה, זה מייצר תיבת תהודה ואנשים מקבלים לפיד דעות שהם מזדהים איתם. כך הם משתכנעים עוד יותר ויש הקצנה אפילו בהשקפות לימין קיצון ולשמאל קיצון. יש פערים שלא היו בעבר ברמה כזאת. למשל, ההסתערות של הימין על הקונגרס בשלהי כהונת טראמפ, לא ניתן היה לקלוט את זה אפילו לפני עשור. היו גם תופעות הפוכות, כמו בנושא ההפלות שהיו התארגנויות שמאל. יש פה קיטוב והקצנה בפוליטיקה העולמית שמשפיעה כמובן על אירופה, וזה לא דבר טוב ובריא יותר מדי".
התרעות פיקוד העורף