בצפון, נוכח ההסלמה בירי מצד חיזבאללה בימים האחרונים והזיקה שנסראללה יצר בין הזירות, הממשל חושש כי ישראל תיגרר למבצע צבאי, הטומן בחובו פוטנציאל למלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה, במעורבות איראן ובעלי בריתה במרחב. כל זאת בשעה שגוברת הנפיצות גם באיו"ש, בין היתר, נוכח המצוקות הכלכליות של האוכלוסייה הפלסטינית.
לדברי ד"ר הר-צבי, במטרה לצמצם את הסיכונים הגלומים בהיעדר עסקה, הממשל משקיע מאמצים ניכרים כדי למנוע הסלמה. כך, המתווך הוכשטיין אמור להגיע לאזור, בניסיון נוסף לקדם הסדרה, ולו זמנית, בין ישראל לחזבאללה. במקביל, הוזמן השר גלנט לביקור נוסף בארה"ב, השני מאז פרוץ המלחמה, האמור להיערך ככה"נ עד סוף חודש, עוד לפני נאומו המתוכנן של נתניהו בקונגרס ב-24 ביולי. לצד זאת, הממשל מנסה לגבש הבנות עם מצרים וישראל, שיאפשרו לפחות את פתיחת מעבר רפיח להכנסת סיוע הומניטארי לרצועה.
המשמעות היא שלתפיסת הממשל עדין לא אבדה התקווה, ולכן הוא ימשיך לפעול בשני ערוצים מקבילים, כפי שעשה בחודשים האחרונים. מצד אחד, הוא ידרוש מהמתווכות להפעיל את מנופי ההשפעה שלהן על חמאס, גם אם ההבנה כי יכולת ההשפעה על סינוואר מוגבלת ביותר. מהצד האחר, סביר כי הוא יפעיל לחצים גוברים על ראש הממשלה נתניהו לבצע התגמשויות נוספות בעמדה הישראלית.
בה-בעת, הוא מחויב באופן מלא לביטחונה של מדינת ישראל, וכלשונו "לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני", כפי שהוכח מאז ה-7 באוקטובר, בתמיכה המדינית ובסיוע הצבאי והכלכלי בהיקפים חסרי תקדים שהממשל העניק לישראל. בתקופה האחרונה ניכר כי ביידן מנסה לגשר בין האילוצים הפוליטיים למחויבותו האישית לישראל, וסביר כי ככל שנתקרב למועד הבחירות, אזי מדיניותו עלולה יותר ויותר להיות מושפעת מכך. זאת, בייחוד נוכח העובדה שעבור ביידן, להתמודדות הצפויה נגד טראמפ יש חשיבות רבה לדמותה ולצביונה של ארה"ב לשנים רבות קדימה.