הסיבה לסירוב היא לאור הדרישה שתחילה יושלמו הליכי נסיעה מיוחדים בצד המצרי של המעבר, לאחר תיאום עם הצד הישראלי. הסירוב המצרי התבסס על עמדת קהיר שדבקה ב"הכרח להפעיל את המעבר בניהול פלסטיני".
ההנהגה המצרית סבורה כי "המהלך הישראלי האחרון נועד לבסס עובדה מוגמרת, במיוחד לאחר ההרס המוחלט של המעבר מהצד הפלסטיני, והסירוב לעשות סידורים לשיקום שלו או לאפשר לגורמים פלסטינים לנהל אותו במלואו".
ההצעה הישראלית כללה שליחת מספר "בלתי מוגבל" של פצועים לקבל טיפול מחוץ לעזה, אך מצרים הודיעה לגורמים הנוגעים בדבר על נכונותה להביא את כל הסיוע הדרוש לטיפול בהם דרך מעבר כרם שלום, ובתיאום עם ארגונים בינלאומיים הפועלים ברצועה.