לאחר מכן, הבהיר חבר הכנסת כי הצעת החוק תעבור למושב החורף. "הצעת החוק אותה הגשתי, להכנסת תקציב תאגיד השידור הישראלי הציבורי לבסיס התקציב - באופן שקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה ככל שיהיה, יחול גם על התאגיד - הינה הצעת חוק חשובה ואין לי ספק שהצה"ח תעבור בקריאה שלישית. עם זאת, נעניתי לבקשת היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, להעביר את ההצבעה לפתיחת מושב החורף על מנת להעביר את הצעה"ח תהליך סדור ומלא כנהוג. סיכמתי עם ראשי הקואליציה כי ההצעה תקבל תעדוף עליון והחקיקה תושלם בעזרת ה', עוד טרם ההצבעה על תקציב 2025", ציין.
"המטרה האמיתית בבולמוס-החקיקה המשוגע הזה היא לקשור ברצועה קצרה את התקשורת הישראלית ולנהל אותה. לא לאפשר את הצורך והחובה של כולנו לפלורליזם-דעות, להצגת פסיפס מורכב של פני החברה, אלא לשלוט עריכתית, לעיתים באופן אלים בתוכן", אמר עוד בכנס. "אני חושש שלא הצלחנו להבהיר לציבור שהמלחמה על כלי התקשורת אינה מלחמת פרנסה של עובדיה, אלא מלחמת קיומה של הדמוקרטיה הישראלית".
בסוף השבוע הבא מתחילה הפגרה, אז לא ידוע האם החקיקה תקודם. עם זאת, ועידת השרים לחקיקה תתכנס מחר בישיבת זום יוצאת דופן כדי לאשר את הצעת החוק - במטרה להעלות אותו בקריאה טרומית כבר ביום רביעי. מדובר בהליך מזורז שכן ההצעה הוגשה רק היום. מטרת החוק היא שהתקציב יחייב את אישור הממשלה מידי שנה, ולא יהיה מאושר אוטומטית.
לכן, בוארון לדבריו מבקש שוויון בחוק - ולאשר גם את התקציב של התאגיד, כמו גם - את קיצוצו, במידת הצורך: "הצעת החוק לא תאפשר חלילה להתערב בתוכן ובעמדות התאגיד, אבל לא יכול להיות שהתאגיד יהיה 'נסיך', אקס טריטוריה תקציבית, שוכן מחוץ לספר התקציב, וכאשר יש קיצוץ רוחבי התאגיד לא נכנס מתחת לאלונקה, ולא שותף למאמץ המלחמתי", נכתב. "בעזרת ה' עם התיקון לחוק גם התאגיד יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי", סיים.
עוד מדבריו של יוכפז בכנס של רשת 13 שהתקיים אתמול: "גם התקשורת הישראלית נמצאת בימים אלה במלחמת קיום. מלחמה שאם נפסיד בה – הדמוקרטיה הישראלית תשלם מחיר כבד, ויתכן שכבר לא תוכל לחזור לעצמה. עד כדי כך פשוטים הדברים. הדחקנו במשך שנים את המשמעות האמיתית שלהן, כדי שלא יאיימו על הסדר הקיים אצלנו, וגם במערכות שבהן הצלחנו לחבר נקודה לנקודה, היו קולות שהיסו את מי שניסה להניח מראה מול התמונה המתחוורת. הייתי בעצמי בכמה מערכות כאלה – שבהן העובדים, ברגע שנדלקה המצלמה, או נפתח המיקרופון, ידעו למתוח ביקורת מושחזת על מחדלי מנהיגים ומצביאים, אבל בכל הקשור למוציאים לאור ולבעלי הבית שלהם עצמם, הם החרישו, מתוך חשש לפרנסתם, מתוך פחד לפגיעה בהמשך קידומם".