"באמצע יולי 2011 השגתי את פריצת הדרך שהובילה לשחרור של גלעד שליט. בחודש מאי השנה, הצלחתי לשכנע את המערכת שלנו להפעיל אותי שוב, התחלתי להעביר מסרים ולקבל תשובות באופן רשמי ובאופן ישיר, אך אחרי שבועיים המערכת הודיעה לי 'לחדול'. להערכתי, נודע לנתניהו שאני מפעיל הערוץ ישיר וחשאי שהיה מאוד פעיל ולא רצה ערוץ כזה", טען בסקין.
שר הביטחון יואב גלנט היה היחיד בין שרי הקבינט שהתנגד לאישור המפות הקובעות כי צה"ל נשאר בציר פילדלפי במסגרת העסקה. גלנט הסביר כי קביעה זו בעצם אומרת שישראל לא נסוגה מפילדלפי ל-6 שבועות גם אם לא יחזירו את החטופים. כלומר זו החלטה ״ברזל״ ואם החמאס לא מסכים אז פילדלפי עדיף על החטופים. לכן הצביע נגד ונותר במיעוט.
נתניהו ושרים בקבינט ציינו, כי גם לפני ההתנתקות, טענו גורמי ביטחון כי יידעו להתמודד עם הרקטה הראשונה, וזה לא קרה לאחר שחמאס החל להמטיר אש לעבר ישראל. גורמי הביטחון גם סברו כי יידעו להתמודד עם הנסיגה מלבנון ועוד לפני כן עם ייבוא גורמי הטרור ליהודה-ושומרון כחלק מהסכמי אוסלו. גם הערכות אלה התבדו.