בתוך כך, המשטרה טוענת כי במהלך הסיורים המקדימים, כוחות המשטרה איתרו במספר מוקדים פסולת שנועדה ככל הנראה להבערה כגון, צמיגים, קרשים ורפסודות. כמו כן, המשטרה עצרה שבעה חשודים לחקירה שברשותם תיקים עם צמיגים מפוררים וחומרים החשודים כחומר בערה.
"אני כאן ב-74 מ-76 ההפגנות האחרונות," כתב מפגין לעיתונאי בן כספית. "זה מעולם לא היה. הם אפשרו לקהל להתפנות לכל הכיוונים במהירות. פתאום הכל חסום. הם יצאו מדעתם". מפגין נוסף הביע חשש מפני הסכנה הפוטנציאלית במצב זה: "תאר לעצמך שיהיה צורך בפינוי מהיר של המונים. יהיה כאן אסון. מירון יתגמד מול זה. מי ייקח אחריות? אנחנו מנסים לדבר עם השוטרים, אבל זה כמו לדבר לקירות".
המפגינים מדגישים את הסכנה הבטיחותית שבחסימת דרכי היציאה, ומביעים דאגה מפני תרחיש של פינוי חירום. הם טוענים כי ניסיונותיהם לדבר עם השוטרים בשטח לא נענו.
בתו של הרב עובדיה יוסף: "ערך החיים גובר על כל ערך אחר בתורה"
גדלתי בבית של תורה, על ערכים שקיבלתי מאבי, המר"ן זצ"ל, הרב עובדיה יוסף," פתחה בר שלום את דבריה. "זה בית שבו מדיניות עברה עם לימוד תורה, ועם ישראל כולו היה עד לערכים שהוא הנחיל לנו, שערך החיים גובר על כל ערך אחר בתורה."
בר שלום הדגישה את העיקרון ההלכתי: "מצווה להציל אדם אפילו ביום הכיפורים, מחללים את יום הכיפורים כדי להציל חיים. בואו נלך לערכים היהודיים שלנו, בואו נתחבר אליהם. נתחבר אליהם בכוח מפני שזה שלנו!"
היא המשיכה בציטוט מקורות יהודיים: "'כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם מלא'. אנחנו יכולים להניח את הערכים האלה בצד? במה אנחנו יהודים? 'לא תעמוד על דם רעיך'."
בר שלום התייחסה למצבם הקשה של החטופים: "שישה נהרגו, נרצחו בדם קר. וראינו באיזה תנאים הם חיו. אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום, אנחנו צריכים להציל את כולם ויפה שעה אחת קודם."
היא הדגישה את דחיפות המצב: "לא לחשוב על מה יהיה אחר כך, לפני שהוודאות של עכשיו. משום שאין לנו ספק שחייהם בסכנה, הוודאות של עכשיו גוברת על חשש עתידי כלשהו."
בפנייה ישירה למקבלי ההחלטות, אמרה בר שלום: "אתם רואים את עם ישראל מגיע בהמוניו לכאן, הוא מגיע כדי לתמוך במשפחות שאין להן יום ואין להן לילה, ואני יודעת שאתם רואים אותנו ושומעים אותנו. אנא עשו עסקה כבר!"
היא סיימה בקריאה נרגשת: "תצילו אותם לפני חגי תשרי, שנוכל לבקש מהם סליחה בחודש אלול. כדי שכולנו ניכנס לחיים טובים ולשלום. אי אפשר אחרת, אני לא מאמינה שמישהו חושב שאפשר אחרת. החיים שלנו, החיים שלהם - הכל בידכם מקבלי ההחלטות. עשו את זה עכשיו, רגע קודם! תביאו אותם הביתה, את הילדים, את המבוגרים, את כל מי שנמצא שם, אנחנו רוצים אותם. רוצים לבקש מהם סליחה, כדי שכולנו נכנס לחיים טובים ולשלום."
"חייבים להפסיק את הטירוף הזה"
במחאה בהרצליה, עידית אלכסנדרוביץ׳, שנעצרה לאחר שחילקה עלונים בבית הכנסת, אמרה כי " כנראה שמה שאנחנו אומרות מפחיד את השר שמנהל את המשטרה, ואת הממשלה הזו. זה מה שהסברתי פעם לילד שלי, בן התשע, על בריונים. הדבר שהכי מפחיד אותם – זה שיחשפו מי הם ומה הם עושים".
מור גודארד השרוני מקיבוץ בארי, ששרדה את הטבח ב-7 באוקטובר יחד עם ילדיה בני ה-3, 7 ו-9 בממ"ד, נשאה דברים בהפגנה להחזרת החטופים בכרמי גת. בעלה, תום, הסתתר ברחבי הקיבוץ באותו יום. הוריה של מור, מני ואיילת גודארד, נרצחו בהתקפה, ובדצמבר התגלה כי גופתו של אביה מוחזקת בשבי בעזה.
בנאומה, שיתפה מור את הקשר האישי שלה לאירוע: "כרמל גת היא שנה מתחתיי. את כל הילדות העברנו זו בנוף של זו. כרמל הייתה יכולה להיות כאן. איתי סבירסקי שנתיים מתחתיי, גם הוא יכול היה להיות כאן. סהר ברוך צעיר ממני בהרבה, היה יכול להיות כאן. יוסי שרעבי, היה יכול להיות כאן. כל אלה נרצחו בשבי".
מור המשיכה לתאר את המחשבות הטורדות אותה: "והראש לא מרפה, והמחשבות נכנסות לתוך הלילה - אם הצבא היה מגיע קודם, אם העסקה הייתה קודם. ואני עוצרת את המחשבות, ומחזירה לכאן ועכשיו. יש את מי להציל, חייבים להפסיק את הטירוף הזה. עסקה - מיד! אין דחוף מזה, אין דבר חשוב יותר".
בהמשך דבריה, חשפה מור את רגעי האימה שחוותה ב-7 באוקטובר: "בשעה שמונה בבוקר אמא התקשרה אליי וצעקה: 'שורפים לנו את הבית, ברחנו, ירו באבא, הוא מת!!!' היא אמרה לי שהיא לא יודעת לאן ללכת. ביקשתי שתלך לבית ממול. היא אמרה שהיא לא יכולה והיא תתחבא בשיחים. המשכנו לקבל ממנה אותות חיים עד 12:30 בצהריים."
מור תיארה את הסיוט שעברה אמה: "במשך ארבע וחצי שעות אמא שלי שרדה תופת, כשמסביבה מחבלים בכמויות בלתי נתפסות, כשהיא מפוחדת וכשהיא יודעת שהאיש של חייה, אבא שלי - מת, מת לה בידיים. לרגע לא איבדה את התקווה שתצא בחיים. אם רק היו מגיעים לבארי מוקדם יותר, אמא עוד הייתה איתנו."
היא המשיכה לספר על המאבק האישי שלה: "בינתיים אצלנו, בשעה אחת עשרה מחבלים כבר נכנסים לבית. נלחמתי איתם על דלת הממ"ד בעוד שהילדים התחבאו מתחת למיטות. כשלא הצליחו לפתוח, הציתו את הפרגולה שבחוץ. אח"כ עובר זמן... המחשבות מציפות את הנפש והפחד משתק את הגוף. ואז הם חוזרים, שמעתי אותם עורמים את כל הרהיטים שלנו, גוררים לדלת הממ"ד, ומציתים הכל. אלה רגעים שהמוות דופק לך על הדלת. היום אנחנו יודעים על בשרנו מה זה פחד מוות."
לסיום, הביעה מור את כאבה על המצב הנוכחי: "לצערי הרב כל כך, עוד ועוד משפחות שהחלו את דרכן כמשפחות של חטופים חיים, מצטרפות אלינו, למשפחות שחטופיהן נרצחו. שובר לי את הלב שבמקום לקבל בחזרה את מי שאפשר, אנחנו מאבדים עוד ועוד חיים".
עינב צנגאוקר: "נתניהו בחר להפנות את המאמצים צפונה ולהפקיר את החטופים"
במקביל, בצל הדיווחים על כוונת הממשלה להסיט את מאמצי הלחימה לגזרה הצפונית, ערכו היום משפחות החטופים מסיבת עיתונאים. זאת, על רקע הקיפאון במשא ומתן לשחרור 101 החטופים הנותרים בידי חמאס. עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף, מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה: "בני נחטף בעודו בחיים, אך נתניהו בחר להפנות את המאמצים צפונה ולהפקיר אותו ואת שאר החטופים במנהרות המוות בעזה." היא הוסיפה בכאב, "אנו תובעים מהממשלה: החזירו קודם את החטופים. האחריות לדמם רובצת על כתפי נתניהו והשרים המקריבים חיי אדם למען שיקולים פוליטיים".
יפעת קלדרון, קרובת משפחה של החטוף עופר קלדרון, פנתה ישירות לחברי הקואליציה: "היכן הערכים האנושיים והיהודיים שלכם? כיצד אתם חוששים מנתניהו, אך מאשרים בקלות הפקרת אזרחים וחיילים?" היא הוסיפה בזעם, "לאחר חשיפת הזוועות במנהרות, כיצד לא הכרזתם על פירוק הממשלה אם לא תושג עסקה? החטופים זועקים אליכם ממעמקי המנהרות - פעלו עכשיו והדיחו את נתניהו."
התרעות פיקוד העורף