במשך שנה, ביידן הזהיר בפומבי ובפני נתניהו בפרט על הצורך להימנע ממלחמה אזורית, שיכולה בקלות להחמיר ולהוביל לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. זהו היה נושא מרכזי בשיחתו כשביקר בישראל ימים לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, אז הבטיח לישראל שאמריקה תעמוד לצידה, ובו זמנית הזהיר מפני טעויות דומות לאלה שעשתה ארצות הברית לאחר אסון התאומים ב-11 בספטמבר.
בפומבי, לפחות, אנשי הממשל מתעקשים שהם לא נכנעו. הם אומרים שהם פשוט לא יכולים לוותר בזמן שהטילים מביאים "מוות והרס בצפון ישראל ובדרום לבנון". הם נאחזים בתקווה שרמת חילופי הטילים והרקטות בין ישראל לחיזבאללה לא תהפוך למלחמה אזורית שהם מנסים למנוע.
בעוד שמר סאליבן התעקש ביום שבת שהוא מאמין כי יש דרך להסכם, רבים סביבו סבורים שהזמן עבור התוכנית של הנשיא אוזל. למעשה, הם מציינים, ארצות הברית אפילו לא הצליחה להציג את “תוכנית הגישור” להפסקת אש סופית, דבר שלפני שלושה שבועות ציינה שהוא קרוב - כי אין סיכוי שנתניהו או יחיא סינוואר, מנהיג חמאס, ישקלו זאת בשלב זה.
“ובכן, כרגע, אנחנו לא מרגישים שאנחנו במצב שבו, אם נניח משהו על השולחן היום, נוכל לגרום לשני הצדדים לומר כן לכך”, אמר סאליבן — זו הייתה אמירה צנועה, בלשון המעטה.
הניו יורק טיימס מדווח כי רבים מצוות הביטחון הלאומי של ביידן, אינם עושים מאמץ כדי להסתיר את התסכול שלהם מראש הממשלה, נתניהו. הם מדברים בפתיחות רבה יותר עכשיו על חילופי הדברים הקשים בין הנשיא לנתניהו, או על הביקורים המתסכלים של שר החוץ בלינקן בירושלים, שבהם קיבל הבטחות פרטיות מראש הממשלה, רק כדי לראות את נתניהו סותר אותן שעות לאחר מכן.
הם תוהים בקול רם האם ראש הממשלה ממשיך להטיל תנאים חדשים על משא ומתן להפסקת אש במטרה לשמור על הקואליציה השברירית שלו, או כדי להישאר בתפקיד ולמנוע משפט. ובאותה נשימה הם אומרים שיש לו כל זכות לתקוף את חיזבאללה, שהפכה ל“מדינה בתוך מדינה” בלבנון.
התרעות פיקוד העורף