לאחר שנפגע מעמדה כמתווכת הראשית: המאבק בקטר עולה מדרגה

על רקע הניסיון המחודש לגבש מתווה לשחרור חטופים, קבוצת חברי כנסת בקואליציה גיבשה הצעת חוק שתחמיר את האכיפה נגד מדינות תומכות טרור, כאשר על הכוונת נמצאת קטאר

בנצי רובין צילום: אבשלום ששוני
ראש ממשלת קטאר
ראש ממשלת קטאר | צילום: Jacquelyn Martin/Pool via REUTERS

לפי הצעת החוק שתעלה ביום ראשון לאישור ועדת השרים לחקיקה, יוקם גוף ייעודי לריכוז המאבק במדינות שייחשבו "תומכות טרור" והוא שיירכז את עבודת הממשלה נגדם, יסייע בהגשת תביעות אזרחיות ע"י אזרחים ישראלים, ימנע קבלת מימון מאותן יישויות ויאסור קיום כל מסחר עימם.

עם זאת, גולת הכותרת בחקיקה גם תמנע מעורבות של אותן המדינות במשא ומתן של הסדרים מדיניים, למעט החרגה מפורשת בהחלטה שתתקבל בקבינט.

לדברי ההסבר של חברי הכנסת משה סעדה, דן אילוז (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) מדינות רבות מנצלות את מעמדן ועוזרות גם באמצעים עקיפין לתמוך כלכלית בארגוני הטרור שפוגעים בישראל, ובראשם קטאר, שאותה הם מגדירים "זאב בעור של כבש".

יוזמי החוק טוענים שעד כה מעולם לא הוגדר מהי "מדינה תומכת טרור" ולכן הכלים החוקיים נגדם היו מוגבלים מאוד. החוק צפוי להעניק כלים אפקטיביים במאבק בטרור וביכולת לפגוע במקורות המימון שלהם.

כידוע בשנה החולפת קטאר נחשבה לאחת המתווכות המרכזיות בין ישראל לחמאס, בזמן שחלק מצמרת ארגון הטרור מתגוררים במדינה עצמה ומחזיקים בה נכסים רבים.

לאורך כל התקופה הזו נשמעה ביקורת חריפה בתוך ישראל על העובדה שקטאר בעצמה מממנת ותומכת בארגון חמאס והשימוש בה כמתווכת זה ניסיון ציני "להלבין" את העובדה שהם חלק ממנגנון הפצת הטרור נגד ישראל. לפני כמה שבועות ממשלת קטאר טענה שהיא משעה את מעורבתו במגעים לעסקת חטופים ותשקול לחזור אם "תהיה הרצינות הנדרשת לסיום המלחמה".

תגיות:
קטאר
/
עסקת חטופים
/
שבי חמאס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף