"המאמצים שאני עושה לחיזוק הקשרים בין ישראל לקפריסין אין פירושם שקפריסין שינתה את עמדותיה בנושא המזרח התיכון", אומר לנו נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס. “קפריסין ממשיכה לתמוך בפתרון באזור על פי החלטות מועצת הביטחון של האו"ם ועמדת האיחוד האירופי הקובעות שפתרון יהיה מבוסס על קווי 67'".



הדברים המתריסים לכאורה של אנסטסיאדיס למוסף באים על אף הרקע של הידוק הקשרים בין ישראל לקפריסין. בשמונת החודשים האחרונים נפגש נתניהו עם נשיא קפריסין לא פחות מארבע פעמים, בכך היה נשיא האי הקטן לאחד מהמנהיגים שנפגשו מספר פעמים הרב ביותר עם ראש הממשלה הישראלי.



הפגישה האחרונה הייתה בקפריסין לפני שבועות ספורים בהשתתפות ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס. נשיא קפריסין הגיע בשמונת החודשים האחרונים פעמיים לביקור בישראל, ואף היה המנהיג הזר הראשון שביקר בישראל אחרי הבחירות; נתניהו מצדו ביקר פעמיים בקפריסין. לפני כשלוש שנים, סמוך לבחירתו, מיהר נשיא קפריסין לבקר בישראל ואילו נתניהו ערך זמן מה לפני כן ביקור בקפריסין.



תמרונים צבאיים משותפים, ניסיון ליצור שיתופי פעולה כלכליים, בעיקר בתחום האנרגיה, ביקורים הדדיים של בכירים בשתי המדינות, הסכמים משותפים והצהרות תמיכה, כל אלה הם רק חלק ממערכת היחסים ההולכת ומתהדקת בין ישראל לקפריסין. האי שנחשב בעבר בעיני שירותי הביון של ישראל כחממה של טרור שהופנה לא אחת לעבר מטרות ישראליות, הולך והופך לבן ברית מהטובים של ישראל, ודאי בימים של חשש מבידוד מדיני.



“בעבר היינו כמו שכנים נשכחים", ממשיך נשיא קפריסין, “אני נחשב לפוליטיקאי שעמל קשות כדי לשנות את דעת הקהל בקפריסין כלפי ישראל. מלכתחילה האמנתי בהידוק הקשרים בין שתי המדינות, ואני חש גאווה רבה על תרומתי לפיתוח הקשר בין ישראל לקפריסין. לקשרים האלה יש בסיס מוצק שיאפשר לשתי המדינות ליצור אווירה גיאופוליטית וכלכלית משותפת לטובתן ההדדית. אבל אל הקשרים בין ישראל לקפריסין צריך להתייחס לא בצורה אופורטוניסטית ושטחית אלא מתוך ראייה לטווח ארוך, שמבוססת על עמודים אסטרטגיים שיניעו לפעולה את המושג שכן טוב".



את הידוק הקשרים הנוכחי מייחס הנשיא אנסטסיאדיס לגילוי מצבור הגז "אפרודיטה" בקפריסין הסמוך למאגר "לווייתן". “זו עובדה שגילוי הגז באזור תרם להידוק הקשרים, ושתי המדינות רואות את ההזדמנויות האדירות לשיתוף פעולה".



פתח דלתות. מאגר לווייתן. צילום: יח"צ
פתח דלתות. מאגר לווייתן. צילום: יח"צ



הגישה החדשה מחלחלת למטה. באתר של משרד החוץ הקפריסאי מתוארים הקשרים בין ישראל לקפריסין כאידיליה ארוכת שנים. אגב, קפריסין, כך על פי האתר, היא הארץ הזרה היחידה בעולם המוזכרת בתלמוד הבבלי והירושלמי. הם מספרים גם על יין כשר מקפריסין שנשלח למקדש המלך שלמה.



נותנים גז


לאחרונה נדונו בין ישראל לקפריסין מגוון של שיתופי פעולה בתחום הגז, ייצוא מישראל דרך קפריסין ומשם לטורקיה ולמדינות נוספות. בביקורו האחרון בישראל לפני שלושה חודשים הודיע הנשיא הקפריסאי שהוא מבקר כאן כדי לחזק את קשרי האנרגיה בין שתי המדינות.



הוברט פאוסטמן מאוניברסיטת ניקוסיה סבור שזו אכן מהות הקשר המתחדש בין שתי המדינות. “ישראל זקוקה לקפריסין, מפני שהדרך הטובה ביותר לייצוא גז ישראלי היא באמצעות צינור שיעבור מקפריסין לטורקיה", הוא אומר.



פאוסטמן משוכנע שהקשר הישראלי עם טורקיה משפיע על ההתקרבות של קפריסין לישראל. “קפריסין ניסתה ליצור ברית אנטי־טורקית עם ישראל. אחרי שאביגדור ליברמן עזב את משרד החוץ, האפשרות הזאת כפי הנראה לא קיימת יותר מאחר שהיחסים בין ישראל לטורקיה משתפרים. עכשיו מנסים ליצור ברית חדשה בין מצרים, ישראל, יוון וקפריסין".



פרופ' אבישי ברוורמן שעמד בכנסת בראש אגודת הידידות בין ישראל לקפריסין אומר שהחיבור חשוב להם משום שמדובר באי די מבודד. “הם מחפשים בעלי ברית שיסייעו להם להתמודד מול טורקיה".



אז האם צמחה לנו מיקרונזיה חדשה, מתחת לאף, כאן באגן הים התיכון? אהרון לופז, שהיה שגריר ישראל בקפריסין ועומד בראש אגודת הידידות ישראל קפריסין, מצנן מעט את ההתלהבות: “זה לא כל כך דומה, קפריסין חברה באיחוד האירופי ומהווה מרכז מסחרי חשוב, הידידות של העם הקפריסאי עם ישראל היא מן המפורסמות, ושררה עוד כשהיו שם מחנות מעפילים לפני קום המדינה".



בינתיים הנשיא אנסטסיאדיס מביט בדאגה על ההתחממות היחסית ביחסים בין ישראל לטורקיה. “בד בבד עם הידוק הקשרים כולנו מספיק בוגרים וריאליסטים כדי להבין שחיזוק הקשרים בין ישראל לקפריסין לא יפגע בקשרים עם צד שלישי", הוא אומר. “אהיה ספציפי. לדוגמה: הידוק הקשרים בין ישראל לטורקיה לא יפגע בקשרים בין ישראל לקפריסין, הלא כן?



“נחתם בינינו מספר עצום של הסכמים והצהרות בתחומי החקלאות, התיירות, הבריאות, החדשנות והטכנולוגיה, אם מזכירים רק מעט מההסכמים. לדעתי על ישראל לראות בקפריסין שלוחה של תל אביב ושער לאיחוד האירופי על כל מה שמשתמע מכך ומשתמע מכך הרבה בתחומי האסטרטגיה, הכלכלה והפיננסים".



על השאלה כיצד ישפיעו הקשרים המתהדקים בין ישראל לקפריסין על הקשר הקרוב בין קפריסין לפלסטינים הנשיא אנסטסיאדיס מבכר לא לענות. עם תום ביקורם של נתניהו וציפראס בקפריסין בסוף חודש ינואר כינה אנסטסיאדיס בטוויטר את השניים “חברים חשובים ופרטנרים באזור", אבל הקפיד להדגיש ששיתוף הפעולה בין השלושה מיועד למען השלום והיציבות “ואינו מכוון נגד איש".



מחויבים גם לפלסטינים


הקשרים של קפריסין עם הפלסטינים הדוקים לא פחות מקשריהם עם ישראל. ישראל מיהרה לשלוח שגריר לאי זמן קצר אחרי שהוכרז על עצמאותו בשנת 60', אבל קפריסין הייתה הרבה יותר אטית, רק ב–94' נשלח שגריר מקפריסין לישראל, בין השאר כדי לא להכעיס את הפלסטינים.



ב–88' קפריסין הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו במדינה פלסטינית, לפני שלוש שנים אף הועלה דרג הנציגות הפלסטינית בניקוסיה לדרגת שגרירות. אומנם נאופיטו אברוף, יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים הקפריסאי, אמר לפני כמה שבועות בביקורו בישראל שקפריסין לא רואה יותר את ישראל כמדינה תוקפנית שמשליטה את רצונה בכוח על הפלסטינים אלא כמדינה קטנה הנלחמת על קיומה למול כוחות גדולים, וכבר לפני כשש שנים סירבה קפריסין להתיר למרמרה לשוט מתחומה לעזה, אולם בכירים קפריסאים, כמו הנשיא בשיחה איתנו, שבים ומדגישים את מחויבותם לפלסטינים.



במהלך מסיבת עיתונאים עם נתניהו בקפריסין לפני כשלוש שנים, הדגיש גם הנשיא הקודם, דימיטריס כריסטופיאס, את מחויבות ארצו למדינה פלסטינית. זמן קצר לפני כן כריסטופיאס אף שלח מכתב לראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שבו הביע את תמיכתו בהקמתה של מדינה פלסטינית שירושלים היא בירתה. אנסטסיאדיס בעצמו, בביקורו הקודם בישראל לפני שלושה חודשים, הקפיד לבקר גם ברמאללה ולאחרונה ניסה להביא את נתניהו ואת אבו מאזן לנאום בפני ראשי האיחוד האירופי בבריסל, יוזמה שנכשלה.



ההתקרבות בין ישראל לקפריסין מעוררת זעם פלסטיני. במאמר לתקשורת הקפריסאית כתב נביל שעת לפני שבועות אחדים שהוא עדיין זוכר את מסעו הראשון לניקוסיה לפני 50 שנה. העיר הקפריסאית “הזכירה לי את עירי יפו, ריח היסמין ופריחת התפוז, הפרחים הצבעוניים העלו זיכרונות מהבית שאיבדתי. אנחנו נאמנים למורשתנו ולא משנים את המחויבויות שלנו ואת עקרונותינו בשל שינוי באינטרסים הכלכליים", כתב שעת שאף קרא לקפריסין להישאר מחויבת לידידותה ארוכת השנים עם הפלסטינים.



מחויבים לפלסטינים. אנסטסיאדיס ואבו מאזן. צילום: רויטרס
מחויבים לפלסטינים. אנסטסיאדיס ואבו מאזן. צילום: רויטרס



כאן נרצחו יהודים


במשך שנים קפריסין הייתה כאמור בית חם לטרור פלסטיני שכוון בחלקו לישראל ולהפגנות ענק נגד ישראל. בעיקר אחרי מלחמת לבנון הראשונה, שבמהלכה גורשו מלבנון לתוניסיה אלפי פלסטינים, חלקם הגיעו לקפריסין, אם כי גם לפני כן היה האי הקטן מקום מושב של אנשי אש"ף.



ב–73' נרצח בקפריסין חוסיין עבד אל־חיר, סוכן של הארגון ספטמבר השחור באי, כחלק ממבצע “זעם האל", מבצע ישראלי שניהל המוסד לחיסול חברי ספטמבר השחור, שהיו אחראים לטבח הספורטאים הישראלים במינכן. באפריל 79' הוטמנו פצצות בשגרירות ישראל בקפריסין, כמה חודשים אחר כך צעדו אלפי תלמידים בניקוסיה בהפגנה נגד ישראל אחרי ששני אנשי אש"ף נהרגו בניקוסיה. בספטמבר 81' הושלכו רימונים לעבר משרדי חברת צים בנמל לימסול, בדצמבר 81' נערכה בניקוסיה הפגנת ענק נגד סיפוח רמת הגולן לישראל. באוקטובר 84' התפוצצה מכונית תופת סמוך לשגרירות ישראל בניקוסיה.


בספטמבר 85' רצחו שני מחבלים פלסטינים ושותפם הבריטי את בני הזוג אסתר וראובן פלצור ואת חברם אברהם אבנרי על יאכטה במרינה של לרנקה. רצח הישראלים בסתיו של 85' היה נקודת מפנה שהסבה תשומת לב עולמית לטרור באי הקטן. לא עוד הפגנות או פיגועים קטנים שלא הסבו אבידות אלא רצח בדם קר.



ב–25 בספטמבר, ביום כיפור לפנות בוקר, עלו שני פלסטינים, עבד אל־קאדר אל־חטיב ועבד אל־חכים סעדו אל־חליפה ושותפם הבריטי איאן מייקל דיווידסון ליאכטה פירסט הישראלית. הם רצחו את אסתר פלצור, כפתו את ראובן פלצור ואת חברו אבנרי, התקשרו למשטרת לרנקה והודיעו שחטפו ישראלים. במהלך המשא ומתן בין שגריר מצרים בקפריסין שהוזעק למקום לבקשתם של המחבלים, ביקשו השלושה שהיו חיילים בכוח 17 של אש"ף לשחרר 20 אסירים פלסטינים מבתי כלא ישראליים. בשעה אחת בצהריים הודיעו המחבלים שהם נכנעים. בני הערובה עלו לשמיים, אמר דיווידסון לעיתונאים.



שוטרים קפריסאים מצאו ביאכטה את שלוש הגופות של הישראלים. בקפריסין ניסו לטשטש את האירוע. שלט זיכרון שהציבו שייטים ישראלים במרינה הוסר, ונשיא קפריסין, גלסקוס קלריס, אף העניק ב–93' חנינה לשלושת הרוצחים שנידונו למאסר עולם.



30 שנה עברו מאז אותו לילה במרינה בלרנקה, אבל עורך הדין יוסי שגב זוכר כל רגע. שגב הגיע למרינה עם בני משפחתו ומיד מיהר להסיר מהמפרשית את דגל ישראל. “לצדי, צמוד לדופן של המפרשית שלי חנתה יאכטה עם דגל ישראל, ועל הסככה של היאכטה היה כיתוב בעברית. הצעתי לישראלים שהשיטו את היאכטה להסיר את הזיהוי הישראלי. אחד השייטים משך בכתפיו. כמה שעות אחר כך התעוררתי לקול רעשים. יצאתי לסיפון וראיתי על היאכטה הסמוכה גופה תלויה על המעקה. אם הייתי משאיר את דגל ישראל על המפרשית שלי המחבלים היו יכולים להיכנס אלי. תוך כמה דקות הסתלקתי משם ובמשך שנים רבות לא יכולתי להפליג לנמלי קפריסין, הזיכרון של המראות היה מזעזע".



הרצח במרינה של לרנקה היה אבן דרך ביחסים בין ישראל לאי השכן. ישראלים הפסיקו לנסוע לקפריסין, גם מי שנסע גילה זהירות מרבית. עם השנים זה החל להשתנות ובשנה שעברה, על פי התקשורת הקפריסאית, הגיעו לקפריסין מאה אלף תיירים ישראלים, שנת שיא בתיירות מישראל.



כותרת ב"מעריב" על פיגוע נגד ישראלים בקפריסין
כותרת ב"מעריב" על פיגוע נגד ישראלים בקפריסין



המוסד מסתבך


כך או אחרת, ישראל לא ירדה מהכותרות. ב–98' נעצרו יגאל דמרי ואודי ארגוב, שני אנשי מוסד בקפריסין, אחרי שנמצא בדירתם שהשקיפה על בסיס ימי ציוד האזנה. שמעון פרס שביקר בניקוסיה אמר כי השניים ניסו לסכל “כוונה מוסלמית לבצע מעשה טרור". הם נידונו לשלוש שנות מאסר על התקרבות לאזור צבאי סגור ואחזקת ציוד האזנה, חצי שנה אחר כך שוחררו. האופוזיציה המקומית זעמה. זו השפלה לאומית, טענה המפלגה הקומוניסטית.



ב–99' ניסו ארגוני חקלאים מקומיים למנוע משתי חברות ישראליות לזכות במכרז להתפלת מי ים. ב–2004 הותקפו צעירים ישראלים במקלות ובשברי בקבוקים תוך השמעת קריאות אנטישמיות. שנתיים אחר כך הכריז אחד המועמדים בבחירות לראשות העיר ניקוסיה ששגרירות ישראל בעיר מהווה מטרד והבטיח לשנות את מיקומה אם ייבחר.



בכירים קפריסאים מנסים לאחרונה להוכיח במעשים את התנגדותם לטרור באי. לפני כחצי שנה הודיע יואניס קסולידס, שר החוץ של קפריסין, בעת ביקור בישראל, שקפריסין סיכלה תוכניות של חיזבאללה לפגוע במטרות ישראליות באי. על פי השר קסולידס, קפריסין עצרה זמן קצר לפני כן לבנוני בעל אזרחות קנדית. במרתף ביתו נמצאו חמש טונות של חומרים העלולים לשמש חומר גלם לייצור פצצות והערכתו הייתה כי חיזבאללה עמד מאחורי התוכנית.



“בעבר קפריסין הייתה חממה לטרור לא מתוך רצון אלא מתוך אונס", אומר לופז, “הם ניסו להתנגד לתופעות האלה. במשך שנים היו בינינו קשרים טובים אם כי בקפריסין ניסו להסתירם, אבל כשישראל חתמה על הסכמי שלום עם מדינות ערביות הם חשפו את האינטרסים המשותפים".



האינטרסים המשותפים כוללים, לפחות על פי פרסום בעיתון טורקי, שיתוף פעולה מודיעיני ואין ספור תמרונים צבאיים משותפים. לפני כארבע שנים עיתון טורקי אף פרסם שישראל מתכוונת להציב על אדמת קפריסין 20 אלף חיילים, ישראל הכחישה.



ואכן, בשנים האחרונות נערכו כמה תמרונים גלויים משותפים, החל מתרגיל אווירי משותף שנחשף בקפריסין לפני ארבע שנים, שאותו ישראל הכחישה. באפריל 2013 נערך תמרון ימי משותף, בפברואר 2014 השתתפה ישראל בתרגיל צבאי אווירי משותף עם צבא קפריסין מעל האזורים הדרומיים של לימסול. בתרגיל השתתפו, על פי התקשורת הקפריסאית, מטוסי F־15 ו־F־16 ושישה מטוסי תמיכה של חיל האוויר הישראלי. התרגיל נערך תחת שם הצופן "גדעון אוניסילוס". שמונה חודשים אחר כך נערכו שלושה תמרונים ימיים משותפים סמוך לחופי קפריסין בהשתתפות חילות הים של ישראל, קפריסין ורוסיה.



לסלוח להם


עורך הדין גד ירדני הוא נשיא לשכת המסחר ישראל־קפריסין. הוא מספר שקשרי המסחר בין שתי המדינות מעולם לא הופרעו, אם כי ב–2015 ירד היקף הייצוא מישראל לקפריסין. ישראל מייצאת לקפריסין סחורות בכמיליארד דולרים ומייבאת בכרבע מיליארד דולרים. אלא שירדני סבור שהקשר הטוב בין שתי המדינות אינו נשען על יסודות כלכליים דווקא אלא על מצע דתי.



“אנחנו וקפריסין המדינות היחידות באזור שאינן מוסלמיות. זו התשתית לקשרים ההדוקים. קפריסין מרגיעה, נחמדה, נוצרית, לא מוסלמית. זה הבסיס לקירבה. ביחד עם יוון אנחנו שלוש הארצות הנורמליות באזור. הקפריסאים הם עם נורמלי. אני מסתובב שם הרבה ובכל מקום כשאני אומר שאני מישראל כולם מתפעלים. שם אני מרגיש בבית. אין להם מהגרים, כי למהגרים אין מה לחפש במדינה כל כך קטנה, אם הם יוצפו במהגרים, בתוך יומיים לא תהיה קפריסין. הפחד הכי גדול שלהם הוא לא מהרומנים אלא מהטורקים. הם מנסים להתקרב אלינו כי ביבי מתקרב לטורקים והם פוחדים מהברית הזאת בין ישראל לטורקיה. הם גם אוהבי ישראל. משום מה הם מעריכים אותנו למרות שהחינוך שלהם יותר טוב מהחינוך שלנו. המעמד הבינוני שולח את ילדיו ללמוד באוניברסיטאות בלונדון".



יוחאי פלצור מארגן כבר שנים ארוכות את משט פלצור לזכרם של הוריו. השנה המשט היה גדול במיוחד לציון 30 שנה לרצח. עשרות יאכטות שטו במפרץ חיפה. פלצור עצמו הפליג מאז הרצח עשרות פעמים לקפריסין. “הם יודעים מי אני, רבים זוכרים שם את המקרה, מבחינתנו אין שום בעיה עם הידוק הקשרים. זה לא מכעיס אותנו. אין לנו שום דבר נגדם. קפריסין לא אחראית על מה שקרה להורים שלי. הם לא טיפחו את המחבלים, נוצרה סיטואציה של הגירה אליהם. מחבלים כנראה יש בכל מקום. אם אני חושש ממחבלים אני צריך לא לנסוע לירושלים. מדינת ישראל היא בסיס מחבלים גדול יותר מאשר קפריסין".