בתום דיון סוער, אישרה הערב (רביעי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטרור החדש, שבא להחליף סדרה של 60 תקנות ופקודות הגנה מנדטוריות למניעת טרור שקיימים מראשית ימיה של המדינה והיו מפוזרים בכל מרחבי החקיקה האזרחית. החוק אושר ברוב של 57 תומכים מול 16 מתנגדים וללא נמנעים. עם אישורו, אמרה שרת המשפטים איילת שקד, יוזמת החוק: "הפיגועים באורלנדו ובתל אביב מראים יותר מתמיד שאין סיבה לטרור, יש תירוצים, ורק בענישה הולמת ובהרתעה אפשר לנצח אותו. היום הכנסת ומדינת ישראל הפכו לחוד החנית העולמית של המלחמה בטרור. טרור מודל 2016 קיבל היום מענה מודל 2016".



בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור. כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה. הצעת החוק מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מנהלי מחשודים בעבירות ביטחון. עוד קובעת ההצעה, כי יהיה ניתן למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה. בהצעת החוק, יש החמרת ענישה לפעילי טרור כך למשל, נקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם. החוק שהיה קיים עד עכשיו כה קבע עונש מקסימלי (מאסר עולם) של 20 שנות מאסר למורשעים בפעולות טרור. על פי החוק החדש, דינו המרבי הורחב ויעמוד על עד 30 שנות מאסר. לראשונה גם נקבע כי חפירת מנהרה לצורכי טרור תיחשב לעבירה פלילית.

יוזמת החוק, איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הכנת הצעת החוק הממשלתית החלה בשנת 2011 והיא הושלמה על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי. "זה יום עצמאות למדינתנו משום ש-60 חוקים עוד מימי המלך ג'ורג' האנגלי התבטלו ואנו מתחילים לעבוד עם חוק ישראלי שנותן הרבה מאוד כוח למערכות הביטחון כדי להלחם בטרור, יחד עם איזונים עדינים כדי שהכוח לא ינוצל לרעה", אמר הערב סלומינסקי.



דיון סוער במליאה: "החוק הוא טרור בפני עצמו"


במהלך הדיון טענה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון כי "מובן מאליו שהמאבק נגד טרור ופגיעה באזרחים בחפים מפשע הוא מאבק חשוב שאני תומכת בו, אבל גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק יהיה אפקטיבי ומוסרי". היא האשימה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי השתמש בטרור באורלנדו כדי לטעון שאסלאם הוא הסיבה היחידה לטרור. "הצעת החוק הזו מופרכת, מפספסת את הנקודה במקרה הטוב וגזענית וטוטליטרית במקרה הרע, ההצעה קובעת הגדרות גורפות ורחבות שיהפכו אנשים וארגונים שאין בינם לבין טרור דבר לטרוריסטים, כולל הארגונים המעטים שמספקים שירותים הומניטריים בשטחים ובעזה", אמרה גלאון. 




מנהרות שאותרו בצוק איתן, פעילות שתיחשב כעת לפלילית. צילום: דובר צה"ל




לדבריה של יו"ר מרצ, "הצעת החוק הזאת נותנת לרשות המבצעת סמכויות לנקוט בחקירה תחת עינויים ואמצעי חקירה פסולים, ומבלי להעניק לחשודים הגנות בסיסיות. אמצעים כאלה מביאים להרשעת חפים מפשע". חברתה לסיעה ח"כ מיכל רוזין טענה כי "החוק הוא אחיזת עיניים. במרצחים הנתעבים משרונה - החוק לא יילחם". לדבריה, "הדרך להלחם בטרור היא לא רק בכרסום זכויות האדם והאזרח, יש אלטרנטיבות. עלינו לגדוע את המוטיבציה לעסוק בטרור ולפעול באפיק מדיני לצד הביטחוני. אנחנו שומעים את זה מראשי מערכת הביטחון השכם והערב, אך לצערי - הממשלה מסרבת להקשיב".



ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) אמרה כי "חוק המאבק בטרור הוא טרור בפני עצמו. כל אזרח יכול להיות נרדף פוטנציאלי של מדינת משטרה, מדינת שב"כ. החוק הופך אפילו את ההתנגדות המחשבתית והרעיונית לכיבוש לטרור". בתגובה קראה לעומתה ח"כ ענת ברקו (ליכוד) בערבית: "באתי, חיכיתי ואז חזרתי בגלל שלא באת והלכתי. או בקיצור - שום דבר לא השתנה", ורמזה לכך שח"כ זועבי חוזרת תמיד על אותם טיעונים.