בתום דיון מרתוני אישרה הממשלה הבוקר (שישי) את תקציב המדינה לשנים 2018-2017. הממשלה שהחלה בלילה את הדיונים בנושא התקציב הדו שנתי, אישרה את המתווה פה אחד. מחד ניתנו תוספות תקציביות למספר משרדים ומנגד העמיקו את הקיצוץ הרוחבי לכל המשרדים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לאחר ההצבעה: "זהו תקציב חשוב, תקציב שיש ‏בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו. אתם יכולים להבין אחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל".



במהלך הישיבה הושגה הסכמה לגבי סוגיית המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה, אך היתה מחלוקת על הרפורמה בשוק התקשורת. במהלך אחת מההפסקות בישיבת הממשלה התקיים דיון של הקבינט הביטחוני לאישור הפרק הביטחוני בחוק ההסדרים. במסגרת אישור התקציב הוחלט עוד כי סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקלים ומשרד החינוך יקבל תוספת לבניית 17 אלף כיתות לימוד. עוד הוחלט על רפורמות בתחום התקשורת עם הגדלת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, במטרה להפחית את המחירים לצרכן.




תוספות לרווחה, לחינוך ולקליטה


שרת התרבות והספורט, מירי רגב, יצאה מהדיון עם תוספת דרמטית למשרדה, משרד התרבות והספורט, בסכום של 455 מיליון שקל. כך יגיע תקציב משרדה ליותר ממיליארד שקל לשנה – תקציב משרד התרבות הגדול ביותר בתולדות המדינה. "התקציב התקדימי יסייע להמשיך לממש את החזון שלי לצדק תרבותי, ויאפשר לי לקדם את התרבות הישראלית", אמרה רגב. בנוסף, תקציב הרווחה יגדל ב־1.318 מיליארד שקל, ואלה יתווספו לבסיס התקציב של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 



רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. צילום: מרק ישראל סלםרה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. צילום: מרק ישראל סלם



במקביל, משרדי החינוך והאוצר סיכמו להקצות למערכת החינוך תוספת תקציבית בהיקף של כ-4.7 מיליארד שקלים. לאחר מכן צייץ שר החינוך, נפתלי בנט, בטוויטר וכתב כי מדובר במספר שיא: "מנענו פיטורי המורים. הבאנו אנגלית, מתמטיקה, חינוך מיוחד, עוד הקטנת הכיתות, יישום ביטון".



תוספת הועברה גם למשרד העלייה והקליטה. הוחלט כי בשנתיים הקרובות יקבל המשרד כל שנה תוספת על סך 250 מיליון שקל להפעלת פתרונות בנייה לקשישים עולים - מדובר בכ-2,000 פתרונות דיור סך הכל. עוד הוחלט כי תקציב המשרד יגדל בכ-90 מיליון שקל בכל שנה.



טרם אישורו של התקציב, שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע מראש כי הוא מתנגד לאחר שלא הגיע להסכמות עם השר כחלון. ליצמן מהדגיש אתמול כי  התקציב שהגיש משרד האוצר אינו נותן מענה על צרכיה הבסיסיים של מערכת הבריאות ובמיוחד על הטיפולים הנדרשים בשל הזדקנות האוכלוסייה. השר טען כי בשל מחויבותו לציבור החולים הוא חייב לפעול לפי צו מצפונו, ולכן לא ייתן ידו לתקציב שאינו נותן מענה על הצרכים הדחופים של המערכת. "העומסים בחדרי המיון ובמחלקות, התורים לניתוחים ולרופאים מומחים – הנושאים האלה חייבים לקבל מענה", אמר. למרות זאת, כאמור, אושר התקציב פה אחד.




"מסיימים שנה בדירוג טוב"



בפתח הישיבה אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "הצמיחה היא היסוד החשוב בניהול מדיניות הכלכלה של מדינת ישראל. אין מדיניות חברתית ללא מדיניות כלכלית שמאפשרת צמיחה ומייצרת את המשאבים. בזכות הצמיחה הכלכלית שלנו מגיעים כספי המסים, שמאפשרים למדינה לממן את כל הצרכים שלה - את השירותים החברתיים בחינוך, ברווחה, בבריאות, בביטחון ובכל תחום אחר. לכן התקציב כולל כמה צעדים חיוניים להגברת הצמיחה".



שר האוצר משה כחלון, שהציג את התקציב לשנתיים הקרובות, אמר אתמול: "אנחנו מסיימים את השנה בדירוג טוב ובכלכלה חזקה ומתפתחת. זה תקציב שממשיך בגידול במשרדים החברתיים. נמשיך ליישם את דוח ועדת אלאלוף ולרכוש דירות בדיור הציבורי. נמשיך להעניק הטבות לניצולי השואה, למשפחות החד־הוריות ולאוכלוסיות דומות. זהו תקציב שיש בו הורדת מסים והקלה ברגולציה ובפתיחת עסקים". לגבי תקציב הביטחון אמר כחלון כי הוא גאה בכך שהשיח האלים נגד מערכת הביטחון הופסק. "כשהרמטכ"ל אומר שהתקציב עוזר לו למלא את תפקידו בצורה המיטבית, זה עושה לנו טוב".