בהחלטת ועדת פרס ישראל צוין כי "מפעל חייו של מר שרנסקי הנו למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ. פעילותו של מר שרנסקי היא למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת, אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו. סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה בכבודה".
שרנסקי (70), מסורב העלייה ואסיר ציון המפורסם ביותר, הקים לאחר עלייתו את מפלגת "ישראל בעלייה" שהפכה ב־1996 להפתעת הבחירות וזכתה בשבעה מנדטים. לימים כיהן גם כשר בממשלה. בנובמבר 2006 פרש מהחיים הפוליטיים, ובישיבת פרידה מיוחדת שנערכה לכבודו במליאת הכנסת סיפר כי מעולם לא ביקש ולא רצה להיות לסמל.
"אבל לפני שבאים להאשים את מדינת ישראל על כך ששכחה את גיבורי המאבק, אני רוצה להאשים את עצמנו. אני בכל פעם מופתע מחדש לראות שאנשים שהיו שותפים לדרך ולמאבק לא הנחילו את הסיפורים האלה לילדיהם. הם לא שיתפו אותם בסיפורים על המאבק ההיסטורי, איך יצאנו להפגנות, איך שברנו את מסך הברזל. אני תמיד מופתע ומצטער שהמורשת הזו לא עברה לדור הצעיר, שהורים שכחו להשתמש בזיכרון המשפחתי ובגאווה המשפחתית כדי להנחיל אותה. לכן אחד האתגרים הכי גדולים שאני ניצב בפניהם הוא איך לחזק את הזיכרון ההיסטורי הזה, של הניצחון הגדול של העם היהודי על האויב הכי חזק שקם לו בדורנו מאז מלחמת העולם השנייה".
בברית המועצות וגם כאן. צריך להמשיך לחיות גם עבורם".
כובע הקסקט הצה"לי, בצבע חאקי, הפך לסמל המסחרי שלו, והוא לא נפרד ממנו עד היום. "בתקופת המאבק בברית המועצות, ב־1974, הגיע למוסקבה תייר יהודי", הוא מספר על הכובע. "כדובר המאבק למען זכויות אדם נהגתי להיפגש מדי פעם עם יהודים מחו"ל, ואותו תייר נתן לי כובע של חייל צה"ל ואמר שאני, בפעילות שלי, מזכיר לו את חיילי צה"ל. זאת הייתה המחמאה הכי גדולה בשבילי. שמתי את הכובע על הראש. באותו יום הייתה במוסקבה הפגנה ועצרו אותנו. הרגשתי כמו חייל צה"ל. כשעצרו אותי ב־1977, לקחו לי כל הבגדים וגם את הכובע. אחרי תשע שנים עליתי ארצה וכאן התחיל ויכוח בעיתונות מה יקרה קודם, אם אביטל תוריד את כיסוי הראש או שאני אחבוש כיפה, ואם זו תהיה כיפה שחורה או סרוגה. כעסתי על הוויכוח, וכתגובה החלטתי פשוט לחבוש את הקסקט הצבאי, ומאז אני כל הזמן איתו. בכוונתי לבוא אתו גם לטקס חלוקת פרסי ישראל".