שר החוץ של ירדן, איימן א-ספדי, אמר אתמול בדיון בפרלמנט בארצו, כי אזור אל-באקורה (נהריים) הוא "אדמה ירדנית, אך יש לישראלים בעלות על אדמות בו". אל-באקורה היא ישוב שנמצא על גבול ישראל-ירדן, ממזרח לנהר הירדן, ושייך למחוז אירביד בירדן. הוא יושב על שטח של כ-6,000 דונם.



א-ספדי אמר את הדברים עת התייחס לשאילתא של חבר הפרלמנט הירדני איברהים אבו אל-עיז, במסגרת ועדת הביקורת שהתקיימה ביום ראשון, בה השתתף גם ראש הממשלה האני אל-מלקי. "יש בהסכם השלום הירדני-ישראלי נספחים, בהם צוין כי אל-באקורה היא אדמה ירדנית, אך יש בה בעלות של ישראלים מאז 1926", צוטט השר בעיתון הירדני "אל-רד".



עוד הוסיף הבכיר ואמר כי "הסכם השלום בא להבהיר את מעמדם של האזורים אל-ע'ומר ואל-באקורה, כאשר באחרון יש בעלות פרטית השייכת לישראלים, ואילו אל-ע'ומר היא אדמה בבעלות הממלכה. אנחנו פועלים באזורים הללו לפי האינטרסים הלאומיים שלנו".



הסכם השלום בין ישראל לירדן. צילום: ראובן קסטרוהסכם השלום בין ישראל לירדן. צילום: ראובן קסטרו



יש לציין, כי בהסכם הערבה מ-1994 הוסכם בין ישראל לירדן כי הממלכה תחזיר אליה חלק מאדמת אל-באקורה בשטח של 850 דונם, כאשר במקביל ירדן תוותר על יתר השטח לטובת ישראל. יצוין כי ירדן אינה מפעילה את ריבונותה באזור שהושב אליה.



ראוי להזכיר כי ב-1927, פנחס רוטנברג, מהגר רוסי ומייסד חברה החשמל הפלסטינית, הגיע להסכם ייחודי עם המלך הירדני עבדאללה הראשון לגבי בניית תחנת הכוח הראשונה. למטרה זאת, נבנו תעלות וסכרים, היוצרים אי מעשה ידי אדם, שרותם את הזרימה של שני נהרות להפקת חשמל. עד 1932 תחנת הכוח ההידרואלקטרית החלה לספק חשמל משני צדי הנהר והמשיכה לעשות זאת עד שהיא הפסיקה את פעילותה כתוצאה מהסכסוך הערבי-ישראלי ב-1948.



ב-1994, עם חתימת הסכם השלום בין ירדן לישראל, האי הוחזר לירדן אבל הוחכר לשימוש מיוחד וסטטוס של זכויות ביקור לתיירים ישראלים ובינלאומיים.


ב-13 במרץ 1997 אירע פיגוע דמים רצחני, כאשר החייל הירדני אחמד דקאמסה ירה לעבר קבוצת ילדות תלמידות כיתות ז' וח' מבית הספר הדתי אמי"ת מבית שמש, שהיו בטיול שנתי ב"אי השלום" בנהריים, רצח שבע תלמידות ופצע שש אחרות, מהן שתיים באופן קשה.