על רקע האירועים האחרונים בצפון, רוב גדול בציבור מרוצה מהאופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את מדיניות הממשלה בנוגע לנוכחות האיראנית בסוריה ולפרויקט הגרעין האיראני. במקביל, רוב הציבור סבור כי ההסלמה בגבול הצפון תחריף עד למלחמה עם איראן. כך עולה מסקר מיוחד של מכון פאנלס פוליטיקס עבור "מעריב".
 

הסקר, שנערך ביום רביעי האחרון – לפני המתקפה הישראלית הנרחבת בסוריה ושיגור הרקטות האיראניות לעבר גבול ישראל - מלמד כי 54% מהציבור סבורים שמתקרב עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן. 18% בטוחים בכך, ו־36% מניחים שהסבירות לכך די גבוהה. לעומתם, כ־43% מהציבור דוחים אפשרות כזאת. עם זאת, יותר ממחצית הציבור - 54% - מסכימים עם הקביעה של גורמים מדיניים ישראליים שבוטאה לאחרונה כי "אם נגזר עלינו עימות צבאי עם איראן, עדיף שהוא יקרה עכשיו ולא בשלב מאוחר יותר". בהקשר זה, 54% מהציבור מודאגים ממצב העורף וסבורים כי אינו ממוגן דיו למצב של עימות צבאי אפשרי עם איראן. 
 

בשבוע שעבר אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שעוררה ביקורת חריפה, ולפיה ראש הממשלה ושר הביטחון יוכלו להכריז לבדם, בנסיבות קיצוניות ומיוחדות, על מלחמה. הסקר מלמד כי הציבור חלוק בדעתו בנושא: 45% מתנגדים לחוק החדש ואילו 38% תומכים בו. באותו עניין, 38% סבורים שהקבינט לבדו צריך להיות מוסמך להכריז על מלחמה, בעוד ש־22% סבורים שיש להעניק את הסמכות הבלעדית בנושא לראש הממשלה ולשר הביטחון. שיעור דומה סבור שיש להפקיד את הנושא בידי מליאת הממשלה.

בנימין נתניהו ברמת הגולן, פברואר 2018. צילום: קובי גדעון, לע"מבנימין נתניהו ברמת הגולן, פברואר 2018. צילום: קובי גדעון, לע"מ
 

ככלל, רובו המכריע של הציבור - 69%, מרוצה מהאופן שבו מנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו את המדיניות הישראלית בנוגע לנוכחות איראן בסוריה, ושיעור דומה - 65% - שבע רצון מהאופן שבו נתניהו מנהל את מדיניות ישראל בנושא פרויקט הגרעין האיראני. בשני המקרים שיעור הלא מרוצים זהה ועומד על 21%.
 

שביעות הרצון של הציבור מהתנהלותו של נתניהו בנושא תואמת גם את עמדתו בשאלה: האם החלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן תורמת לביטחון ישראל? על כך השיבו בחיוב 59% מהנשאלים, לעומת 18% בלבד הסבורים כי הפרישה מההסכם דווקא פוגעת בביטחון המדינה.

המצב הביטחוני משפיע דרמטית
 

הסקר מלמד כי סדר היום הביטחוני, על רקע הודעת טראמפ והעימות הצבאי עם איראן, משפיע באופן דרמטי על מפת המנדטים. על פי סקר "מעריב", אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום, הייתה הליכוד בראשות נתניהו מזנקת ל־36 מנדטים, לעומת 30 שיש לה בכנסת ה־20, הרבה יותר מאשר ליש עתיד בראשות יאיר לפיד, המשתרכת הרחק מאחור עם 17 מנדטים.
 

הרשימה המשותפת מקבלת בסקר 12 מנדטים, יותר מהמחנה הציוני בראשות אבי גבאי, שנופלת ל־10 מנדטים. בהמשך, בסדר יורד, הבית היהודי בראשות נפתלי בנט מקבלת 9 מנדטים, יהדות התורה - 7, כולנו בראשות משה כחלון - 7, ישראל ביתנו בראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן מקבלת 6, בדיוק כמו בכנסת הנוכחית, וכך גם מרצ.
 

על פי הסקר, המצב הביטחוני אינו משפיע לרעה על אורלי לוי־אבקסיס, המסתמנת כהפתעת הבחירות הקרובות. אף על פי שסדר היום שלה הוא בעיקרו חברתי, היא מקבלת בסקר 6 מנדטים, עוד לפני שהציגה בכלל רשימה. בתחתית מפת המנדטים נמצאת ש"ס בראשות אריה דרעי עם 4 מנדטים בלבד.

הסקר בדק מה היה קורה אילו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהשבוע אמר כי אינו פוסל את הצטרפותו לשורות הליכוד, היה עומד בראש המחנה הציוני.

במקרה כזה מסתבר שהליכוד הייתה ממשיכה להוביל בבטחה עם 35 מנדטים, אבל במקום השני היה מתחולל מהפך, כשהמחנה הציוני בראשותו הייתה מקבלת 17 מנדטים על חשבון יש עתיד, שיורדת ל־14 בלבד. בתסריט כזה, הנפגעת המיידית היא מפלגתה של לוי־אבקסיס שצונחת כאן ל־4 מנדטים בלבד, כמו ש"ס. לגבי המפה הפוליטית בכללותה, לפי האפשרות הראשונה גוש הימין והחרדים משיגים 62 מנדטים - גם ללא כולנו. בתרחיש שבו גנץ עומד בראש המחנ"צ, יש לגוש הימין ולחרדים רוב של 61 ח"כים ללא כולנו ו־67 עמה.