האם ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה להצמיד האזנה לרמטכ"ל בני גנץ ולראש המוסד תמיר פרדו במהלך כהונתם? בתכנית סיום העונה של "עובדה" ששודרה הערב (חמישי) בערוץ 12, פורסם כי נתניהו פנה לראש השב"כ יורם כהן במהלך כהונתם של פרדו וגנץ וביקש למנוע דליפה של מידע ביטחוני בדיון בנושא בו הוא ביקש לבצע פיקוח גורף, שכלל ציתות לשורה של גורמים ביטחוניים בהם הרמטכ"ל וראש המוסד.

הבקשה החריגה הגיעה גם לגורמים במשרד הביטחון והם יספרו בהמשך ש"כהן היה נרעש מהבקשה שהופנתה אליו לבצע האזנה לשני עמיתיו, האנשים שאיתם הוא עובד צמוד ויומיומי". על פי הפרסום, ראש השב"כ סירב לבקשה של ראש הממשלה. עוד על פי הדיווח, גורמים שהיו מעורבים בנושא אמרו כי מבחינת כהן היה חשוב לשמור על ביטחון מידע, אבל השב"כ לא אמור לעשות שימוש באמצעים קיצונים כאלה כנגד האנשים שעומדים בראש הצבא והמוסד. 

פרדו, שהתראיין לתוכניתה של דיין, אמר על כך כי הוא אינו "רוצה להאמין שבמדינה דמוקרטית ראש הממשלה יבקש מראש השב"כ לשים האזנה על הרמטכ"ל או עלי. אם הוא לא מאמין בנו הוא יכול לגרום לנו לסיים את התפקיד תוך 10 דקות. לשים האזנה זה חוסר האמון הכי גדול שיכול להיות. אני מעולם לא ביקשתי לשים האזנה על מישהו מעובדי המוסד וזה לא חלף אפילו בדעתי. זה מחוץ לכללי המשחק. זה חוסר אמון. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. אם הייתי יודע דבר כזה, הדבר הנכון שהייתי צריך לעשות זה לקום וללכת ולהגיד שזה לא המשחק שלי. אם אני הייתי ראש השב"כ הייתי שולח אותו לכל הרוחות. אני מאמין שזה מה שיורם כהן עשה".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בנוגע לפרסום: "הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד מפורכת לחלוטין. זהו עיוות מוחלט של מאמצים מערכתיים שנעשים מעת לעת כדי לשמור על ביטחון מידע בנושאים רגישים בעלי חשיבות עליונה לביטחון ישראל. ההחלטה באילו אמצעים להשתמש ומול אילו גורמים, נתונה בידי הגורמים המוסכמים. אין לנו כוונה להתייחס לטענות שגויות אחרות ולכאלה שהעיסוק בהן פגע בביטחון המדינה. תפקידו המכריע של ראש הממשלה נתניהו בהתנגדות לגרעין האיראני - ברור היום לכל. מצער שבכירים לשעבר בוחרים לעסוק בפומבי בנושאים ביטחוניים רגישים תוך הטיה ברורה ומגמתית".

"מאמין שיורם כהן שלח אותו לכל הרוחות". פרדו וכהן. צילום: קובי גדעון, פלאש 90


"שקלתי להתפטר בשל דרישת נתניהו להיערך לתקיפה באיראן"
 
פרדו חשף בנוסף במהלך הראיון כי הוא שקל להתפטר במהלך כהונתו בעקבות החלטתו של נתניהו להורות על הכנת הצבא לתקיפה אפשרית באיראן בהתראה של 15 יום בלבד. במסגרת זו, פנה גם פרדו ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לבדוק את חוקיות הפקודה, שהונחתה בשנת 2011 על מערכת הביטחון. "כשהוא אומר לך 'תיכנס לתהליך של ספירה לאחור', אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים", הסביר פרדו.

לדבריו, במהלך 2011 ישראל הייתה קרובה מאי פעם לתקיפה באיראן. באותה שנה נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו הוראה לראש המוסד פרדו ולרמטכ"ל בני גנץ להיערך לפ'+15, כלומר – לדרוך את מערכת הביטחון, כך שתהיה מוכנה לתקיפה באיראן בתוך 15 יום מרגע הפקודה. 
כשנשאל על ידי דיין אם האמין שהתקיפה אכן תקרה, השיב ראש המוסד לשעבר: "זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות – תכלית אחת זה אכן שהוא מתכוון, ואפשרות שנייה זה שהוא מאותת. מישהו שם בחוץ יידע מזה. יכול להיות שגם מישהו מארצות הברית יידע מזה בצורה כזו או אחרת, וזה יניע אותו לעשות משהו. (אבל) בדברים האלה צריך להאמין לאנשים, זה הקברניטים שלך. אז כשהוא אומר לך תיכנס לתהליך של ספירה לאחור, אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים. לדברים האלה יש משמעויות אדירות".
בכיר המודיעין לשעבר, שנכנס לתפקידו באותה עת, החליט בצעד חריג לבדוק אם רה"מ מוסמך בכלל לתת הנחייה שעלולה לדרדר את ישראל למלחמה. "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות. בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, בדקתי החל מחקה (יצחק חופי) שהיה ראש המוסד, ועד מאיר דגן ועד בכלל. בדקתי עם יועצים משפטיים. התייעצתי עם כל מי שיכולתי להתייעץ בשביל להבין מי מוסמך לתת הנחיות בכל נושא של פתיחה במלחמה". כמו כן, במסגרת ההתייעצות חסרת התקדים הזו, כאמור, פנה גם ליועץ המשפטי לממשלה. 
פרדו אף חשף כי בשלב מסוים לנתניהו נודע על הבירור שעשה. "בסוף אם אני מקבל פקודה, ואם אני מקבל הוראה מראש הממשלה אני אמור לבצע אותה, אני צריך להיות בטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו לא תקין. אפילו אם הפעולה ייכשל, שלא ייווצר מצב שאני ביצעתי פעולה לא חוקית", הסביר פרדו.
כשנשאל האם לדעתו תקיפה באיראן היא כמו החלטה על פתיחה במלחמה, השיב: "חד וחלק". בסופו של דבר, על רקע התנגדותם של הרמטכ"ל וראש המוסד, נסוג ראש הממשלה בפעם הזו מכוונתו לדרוך את המערכת, אולם פרדו מגלה כי בשלב מסוים כבר שקל להתפטר מתפקידו: "כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות - אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. טוב שלא הגעתי לנקודת ההחלטה הזאת... לא שזה לא עבר לי בראש".

"שוללים את הלגיטימציה לחשוב אחרת"


"אני חושב שהשגיאה הכי גדולה של בנימין נתניהו היא העובדה שמה שהוא לא דבק במה שאמר פעם כשהוא הפך להיות ראש ממשלה. לראש ממשלה אסור לכהן יותר משתי קדנציות לא בגלל שהוא טוב או רע אלא בגלל שלכוח הזה צריך לשים גבול", אמר פרדו.

ראש המוסד לשעבר הוסיף: "אני בן 65, שירתתי את מדינת ישראל בכיף מגיל 18 ועד הגיל הזה. מעל ארבעה עשורים של שירות, כשאני התבטאתי, במעט פעמים שיצא לי, ראיתי את כמות הרפש שנזרקה עלי ואת כמות הרפש שנזרקה על עמיתי לשעבר בתוך המערכת. זה לא רק טוקבקים, זה הרבה מעבר לכך. מה שקורה בשנים האחרונות במדינת ישראל זה שלילת הלגיטימציה לחשוב אחרת. אם אתה לא חושב ומתבטא כפי שראש הממשלה מתבטא באותו רגע אז אתה עובר צד. אתה עובר לצד של הבוגדים, עוכרי המדינה".

יו״ר העבודה והמחנה הציוני, אבי גבאי, אמר בתגובה לטענת פרדו: "‏ראש ממשלה ישראלי ששולח ראש שב״כ לעקוב אחר עמיתיו, ראש מוסד ורמטכ״ל, איננו ראוי לתפקידו הממלכתי הרם, הוא איננו יכול לעמוד בראש ועדת ראשי השירותים ועליו ללכת הביתה. ‏במעשיו ובפועלו אין הוד ואין הדר אלא רמיסת הממלכתיות וקדושת הביטחון".