"מועצת גדולי התורה קיבלה החלטה שאם החוק יצהיר שכל מי שרוצה ללמוד תורה יוכל לעשות זאת בלי הפרעה, נתמוך בחוק. אם יהיה איזה סייג שלא יאפשר למישהו מתי ללמוד תורה, נתנגד לחוק. אני אומר לנתניהו, אם אפשר להעביר את החוק בצורה שלא יפגעו בלומדי תורה היום ובעתיד אז יש לך ממשלה. אם לא - נתנגד לחוק בכל תוקף".
עדיין לא יצאה הודעה רשמית על כך אולם גורמים חרדים מסרו כי "האדמו"רים החליטו להתפשר, והחליטו כי לא יתנו לראש הממשלה ללכת לבחירות על הסוגיה הזו". עוד נמסר, כי ההפחדה בתוך הישיבה הייתה גם בכיוון של יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד, לפיה אם תצא הכרעה חריפה, הוא ישתמש בה להסית נגד הציבור החרדי. לכן, הוחלט גם לעמעם את הנוסח. למעשה, נוצר מצב של נוסח החלטה מעורפל והוא זה שטרם איפשר להוציא את הסיכום. המגמה היא להגיע למתווה מוסכם לחוק שיאפשר לחברי הכנסת של "אגודת ישראל" לחיות איתו ולממשלה להמשיך להתקיים.
חבר הכנסת אורי מקלב אמר כי "לרצף שלטוני יש יתרונות המיטיבים עם הציבור, מעניקים יציבות ומקדמים נושאים מורכבים שהיו נגדעים אילו היו בחירות".
הוא הוסיף כי "ממילא לא צפויים שינויים דרמטיים במפה הפוליטית בין הגושים, כך שבחירות בעת הזו מיותרות ועל הכנסת להתרכז בפעילות שלשמה נועדה בייחוד שבמושב זה אין צורך בעברת תקציב שאושר כבר בעבר. אני מאמין כי תמצא הדרך האפשרית להמשך קיום עולם התורה בארץ הקודש, וימצא ההסדר בכל הנוגע להמשך לימודי בני הישיבות בארץ", סיכם.
כזכור, בספטמבר אשתקד ביטל בג”ץ את חוק הגיוס בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון. פסק הדין ניתן אז בהרכב של שמונה שופטים בראשות הנשיאה דאז מרים נאור, אל מול דעת מיעוט של השופט נעם סולברג. בפסק הדין נקבע כי ביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה, כדי לאפשר לכנסת להיערך לביטול ולחוקק חוק אחר במקומו.
התרעות פיקוד העורף