הצעת חוק חדשה שהונחה של שולחן הכנסת מבקשת להעניק הטבות כלכליות לעיר אילת ולתושביה הכוללת מספר תיקוני חקיקה מרחיקי לכת בחוק אזור חופשי. הצעת החוק היא פרי יוזמת סטס דינקין, המועמד לראשות עיריית אילת מטעם סיעת אילת אחת ביתנו, ועל הצעת החוק חתומים ארבעה ח"כים מהקואליציה: עודד פורר, רוברט אילטוב, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי.
על פי הצעת החוק, הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של אילת ועל רווחת תושביה על ידי הקצאות משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד שלא יפחת מ-50 מיליון שקלים ויתעדכן מידי שנה למשך עשר שנים. מענק אילת ישמש לתקצוב חינוך, רווחה שיקום שכונות ופיתוח מקומות תעסוקה בעיר. כמו כן, המדינה תממן פרויקטים בתחום החינוך בעיר. תקציב בית החולים העירוני יוספטל ייקבע על פי מספר תושבי העיר כשהוא מוכפל ב-1.5 מהיקפו הנוכחי על מנת לצמצם את היזקקות התושבים לשירותי בריאות במרכז הארץ.
בין ההטבות שמציעים יוזמי התיקון לחוק: כרטיסי הטיסה של תושבי אילת יסובסדו בשיעור של 75%. תעריף החשמל יסובסד ב-35%. ותעריף המים לצריכה ביתית או עסקית יהיה בהנחה של 50%.
בתחום העסקי, מוצע שעיריית אילת תהיה מורשית לערוך מכרז סגור בין תושבי אילת לגבי מינויי עובדי עירייה ומשרות ציבוריות נוספות. מפעלי תעשייה והייטק יהיו פטורים ממס חברות בחמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, יש מחסור ממשי של עובדים במקצועות חיוניים רבים, כגון עובדי מדינה, מורים ורופאים. כלכלת העיר היא מוטת עיסוק בענפי התיירות בלבד. מיקומה הגיאוגרפי, בידודה משאר חלקי הארץ ומזג האוויר המדברי גורמים להגירה שלילית מתמשכת, פגיעה בעסקים ועלויות כבדות של קירור ומחיה. ההטבות שיצר חוק אזור סחר חופשי שנחקק בשנת 1985 סייעו לעיר במשך מספר שנים בלבד ופרויקטים גדולים לא יצאו אל הפועל. לדברי מגישי הצעת החוק, מאחורי תפאורת עיר התיירות המובילה בישראל ישנה החצר האחורית של אילת המתאפיינת בשחיקה באיכות וברמת החיים של התושבים. בית החולים אינו יכול לספק שירותי בריאות אופטימליים לתושבים במתכונת הקיימת.
לדברי דינקין, ראשי העיר שכיהנו אחרי רפי הוכמן, שיזם וקידם בשעתו את החוק, לא השכילו להבין במהלך השנים שיש לקדם את החוק ולהרחיב אותו בהתאם לצרכים השונים של העיר אילת וכך נוצרה למעשה שחיקה בחוק, מטרותיו והישגיו. "למעשה, חוק המע"מ, מיטיב כיום ברובו עם המעסיקים הגדולים (שזה חשוב בפני עצמו), אך כפי שעולה מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משנת 2015, בעניין מצבה של העיר אילת, ניתן להסיק שבעשור האחרון כלכלת העיר קופאת על שמריה וייתכן שהכלים שניתנו לעיר במחצית שנות ה-80 (אזור הסחר החופשי), כבר אינם מספיקים להמשך פיתוחה ושגשוגה של העיר, לכן יש צורך בהקצאת משאבים ממשלתיים נוספים לעיר אילת, בדרך של אפליה מתקנת. "ומכאן נולד הרעיון והיוזמה להוביל את חוק אילת בכנסת על מנת לעצור את ההידרדרות באיכות וברמת החיים של תושבי אילת".
כפי שעולה מהדוח על מצבה של אילת, קיימת הגירה שלילת של התושבים, וביניהם מורים, רופאים ואנשי מקצוע נוספים. כתוצאה מכך, נרשמה פגיעה בשירותים הבסיסיים שהתושבים אמורים לקבל בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתעסוקה, בתרבות, באקדמיה ובספורט
"במידה והידרדרות זאת תימשך ולא תיעצר, יהיה קשה לגדל כאן את ילדינו", אומר דינקין. "על כן, חוק אילת נועד להגן על חוסנה החברתי של העיר אילת ותושביה, ולשמור על איכות החיים של התושבים , בכדי לתת את הטוב ביותר לילדינו".