24 שנים אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, וביום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל, שחתם על ההסכם עם המלך חוסיין, הודיע אתמול המלך עבדאללה על כוונתו לבטל את הנספחים בהסכם השלום עם ישראל, העוסקים בחכירת אי השלום בנהריים ומובלעת צופר בערבה על ידי ישראל.

הערב (ראשון) עונה ירדן לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר אתמול כי המשא ומתן בנושא יימשך. בראיון שהעניק הערב (שני) לטלוויזיה המקומית, שר החוץ הירדני ציין הערב (שני) כי לא תתקיים הידברות עם ישראל בנוגע לחידוש חכירת האדמות. "ירדן לא קיבלה דרישה מהצד הישראלי לקיים את שני הנספחים בנוגע למובלעות. הוא הוסיף כי האזורים הללו שייכים לריבונות הירדנית וכי ירדן לא מחכירה את האדמות לצד הישראלי. עוד אמר: "אנחנו לא מנהלים משא ומתן בעניין ריבונותנו. אם יהיו התייעצויות, הן יהיו על הדרך בה איך יועברו האדמות. יש לנו את הכלים להגן על האינטרסים שלנו".

בציוץ בטוויטר כתב אתמול המלך: “זאת תמיד הייתה העדיפות העליונה שלנו, וההחלטה שלנו לסגת מהנספחים בהסכם השלום מבוססת על שאיפתנו לקחת את מה שצריך עבור ירדן והירדנים”. אלן בייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור, שהיה חבר בצוות המו”מ על חוזה השלום עם ירדן, מסביר כי במהלך שנות ה־60 וה־70, בתקופת חדירות מחבלים משטח ירדן ופעילות ביטחונית ישראלית כדי להדוף חדירות אלו, השתלטה ישראל על שני מקטעי שטח ירדני לאורך הגבול. עם השנים שטחים אלה הפכו לשטח חקלאי ותיירותי בניהול היישובים הסמוכים.

חתימת הסכם השלום עם ירדן. צילום: ראובן קסטרו

 

במהלך המו”מ על חוזה השלום בין ישראל וירדן בשנים 1993־1994 הסכימה ירדן שישראל תוכל להמשיך להחזיק בשטחים אלה במסגרת הסדר חכירה ל־25 שנים. הסכמה זו אפשרה לישראל להמשיך לנהל את חיי היומיום החקלאי והתיירותי שם, מבלי שהדבר יחשב כוויתור ירדני על ריבונותה.
 

לפי ההסדרים לגבי שני האזורים המדוברים, נהריים בעמק הירדן וצופר בערבה, שצורפו לחוזה השלום כנספחים, הסכימה ירדן שתקופת החכירה תהיה ל־25 שנים מיום חתימת חוזה השלום - כלומר, עד 24 באוקטובר 2019 - עם הארכות אוטומטיות. אלא אם כן, אחד מהצדדים יודיע שנה מראש על כוונתו לסיים את החכירה, מה שירדן אכן עשתה אתמול. במקרה זה, הוסכם בחוזה השלום שכל צד יכול לבקש לקיים התייעצויות בנושא. לפיכך סביר להניח שאכן הצדדים ייכנסו למו״מ. 
 

יצוין שמכלול ההסכמים בין ישראל וירדן כולל הסכמי תיירות, תעופה, מסחר ואחרים. על פי מערכת היחסים של שכנות, נהנית חברת התעופה הירדנית מהיכולת לטוס מעל השטח האווירי הישראלי בטיסותיה מרבת עמון לאירופה. כמו כן, נהנית ירדן מסידורי הובלת סחורות דרך נמלים ישראליים. יש להניח שבאותן התייעצויות ידונו על מכלול היחסים ההדדיים בין שתי המדינות, על כל הכרוך בכך.