בכנס ירושלים ה־15 שנערך בפברואר נשאל נשיא המדינה ראובן ריבלין על המתיחות בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. “הוא ראש הממשלה ואני נשיא המדינה. הוא ממלא את תפקידו ואני את תפקידי. כנראה הוא לא חבר שלי”, אמר הנשיא. בעבר נשאל ריבלין אם הוא נוהג להיפגש לארוחות ערב עם נתניהו, כשם שהיה בתקופת קודמו, הנשיא שמעון פרס. ריבלין השיב בהומור: “אני אוכל עם החברים שלי”.
 
ואכן חברות גדולה אין שם, אבל יריבות יש גם יש. היחסים ביניהם מתאפיינים בעליות ומורדות, אך הם בעיקר צוננים וקורקטיים. זאת, אף ששניהם מוותיקי הליכוד המגיעים מאותו רקע – בנים מיוחסים, “נסיכים”, של משפחות ירושלמיות מוכרות בתנועה הרוויזיוניסטית ובמפלגת חרות, הגלגול הקודם של הליכוד. סיפור היחסים בין ריבלין לנתניהו הוא למעשה כרוניקה של יריבות ארוכת שנים ביניהם, שהגיעה אתמול לידי שיא חדש בהודעה יוצאת הדופן בחריפותה שיצאה מלשכתו של הנשיא ריבלין בעקבות פרסום תיאורית ה”פוטש” שהנשיא רקח כביכול נגד ראש הממשלה.

בפברואר 2003, לאחר שאריאל שרון נבחר לראשות הממשלה, נבחר ראובן ריבלין לתפקיד יו”ר הכנסת ה־16. ב־2009 חזר נתניהו לכס ראש הממשלה ואילו ריבלין חזר לכיסא יו”ר הכנסת ה־18, קדנציה שהתאפיינה בעימותים ביניהם. ריבלין לא חסך מעצמו התבטאויות ועמדות עצמאיות, תוך שהוא מקפיד על מעמדה של הכנסת גם אם הדברים סותרים לא פעם את עמדת הקואליציה - והדבר גרם למתח בינו לבין ראש הממשלה. 
 

אדלשטיין. מינויו ליו"ר הכנסת נועדה להעביר מסר לריבלין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אדלשטיין. מינויו ליו"ר הכנסת נועדה להעביר מסר לריבלין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


היריבויות המתמשכות האלה עלו בסופו של דבר לריבלין בתפקיד, כשנתניהו החליט למנות דווקא את יולי אדלשטיין ליו”ר הכנסת ה־19, על חשבונו. כשנתניהו ביקש לזמן את ריבלין לשיחה בנושא הוא סירב ואמר: “אני טמבל אבל לא חמור”. אחר כך טען כי שלושה אנשים לא רצו אותו בתפקיד - נתניהו, ליברמן ו”אדם שלישי שנמצא תמיד במרכז העניינים אבל נשאר מאחורי הקלעים”, במה שנתפס כרמז ברור לשרה נתניהו.

כשריבלין החליט להתמודד בשנת 2014 על תפקיד נשיא המדינה, נתניהו התגייס תחילה כדי למנוע את מועמדותו. הוא ניסה להביא לתפקיד את דוד לוי וגם את חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, אך כשהשניים סירבו להצעה הוא נאלץ לתמוך בריבלין, שנבחר לבסוף לכהונה הרמה. ריבלין כנראה לא שכח ולא סלח.
ריבלין, מתברר, גם לא אהב את הכרזתו של נתניהו על מינויו של מקורבו רן ברץ לראש מערך ההסברה בסוף 2015. זאת, כשבוע בלבד לאחר שברץ כתב בדף הפייסבוק שלו כי “הנשיא הוא דמות שולית כל כך, עד שאין שום חשש לחייו”. בבית הנשיא זעמו על המינוי, דרשו הבהרות ממשרד ראש הממשלה – ולא קיבלו.

כך או כך, בסביבתו של נתניהו יש מי שמשוכנעים שריבלין מחכה לו בפינה ויתנקם בו בבחירות הקרובות כשינסה להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מועמד אחר. יש האומרים שקריאתם של ח”כים מהליכוד בשנה שעברה לבטל את מוסד הנשיאות קשורה למערכת היחסים הרעועה בין מנהיג התנועה לנשיא. החשדות כלפי ריבלין רק גברו כשלאחרונה נשאל בכנס בירושלים אם ראש ממשלה יכול לכהן תחת חקירות משטרה והשיב: “את דעתי אגיד בעוד שלוש שנים וחצי, אבל בעבר פוליטיקאים בכירים אמרו את דעתם לגבי כתב אישום ודעתי הושפעה מהם” - תשובה שהדליקה נורית אזהרה בבית ברחוב בלפור.