"אי אפשר לתאר געגועים. את הילדות עברנו יחד, היינו מאוד קרובים, גם אח"כ כשחיינו כל אחד במקום אחר, היינו קשורים. כל אחד עשה את שלו תוך כדי שיתוף השני. אני זוכרת שהייתי בבית, לא נסעתי לעצרת. צפינו בטלוויזיה, ראינו את ההמונים שהגיעו וראיתי את יצחק כל כך מאושר. הוא לא האמין שיבואו כל כך אנשים, ואמרתי לאישי 'תראה איך הוא מאושר'. נגמרה העצרת ופתאום הופיעה שקופית שמשהו קרה. התחלתי לטלפן ואף אחד לא ענה לי. עד שהגעתי לאיכילוב, ודיברתי עם איתן הבר שאמר לי - 'בואו כמה שיותר מהר'. התיישבנו באוטו. בדרך ברדיו כבר שמענו שהוא איננו, אז נסענו אליהם הביתה.
"קרו לנו הרבה דברים לא טובים. ליצחק היו כמה תכונות שחסרות לגמרי היום. יצחק הישרה תמיד סביבו ביטחון, שקט. הוא חיבר בין אנשים. עד היום יש קבוצה גדולה שקוראת לעצמה מחנה רבין 23 שנים אחרי מחוברים. מנסים להתחבר לטוב".
"ההתנכלות כלפיו לא מקובלת עליי. כל אחד שרוצה לדבר - שידבר. בעדו או נגדו. עצם העניין שלא נותנים לו לדבר, זה לא תרבותי ונורמטיבי בעיניי, גם אם הדברים לא מוצאים חן בעיני. הרצח היה פוליטי מובהק, רצחו אותו על דעותיו, לא על האישיות שלו, לא על אם אהבו אותו או לא. רצחו אותו בגלל הדרך שהוביל. אנשים האמינו שאם הוא נחוש להוביל, אז הוא יוביל. אף אחד לא רצח אותו כי לא אהב אותו. רצחו אותו כי לא קיבלו את הדרך שקיבלו אותו. חשבו שאם אותו יורידו, הם יכולים לעצור את הדרך הזאת".
"אי אפשר להתעלם מההסתה הנוראית שקדמה לרצח. זה לא יעזור כלום. אי אפשר למחוק את זה. היתה הסתה נוראה, ופחדתי שזה יקרה, מפני שהמונים צורחים 'מוות לרבין', ו-'בדם ואש את רבין נגרש', ותמונה של רבין ב-S.S, ועומדים מנהיגים במרפסת ולא אומרים כלום. צריך לזכור את זה".
"אני חושבת שהם אמרו את האמת, את מה שהם חושבים ואיך הם רואים את הדברים. צריך אומץ לב אזרחי ולהגיד את הדברים כמו שהם אמרו".
"צריכים לשנות את החינוך. אתה יכול להיות חלוק בדעתך, אתה לא מוכרח לתקוף ולקלל. זה הכל עניין של חינוך".
"אני חושבת שיגאל עמיר הצליח. הוא קטע את התהליך, ולא נמצא אף אחד אחר שמצא את המקל ולקחת אותו". כשנשאלה אם יש לה מסר לראש הממשלה אמר: "אין לי מה להגיד לנתניהו, מהרבה בחינות. הרבה פעמים אומרים 'דברים שרואים מפה לא רואים משם', אז אני אומרת שהייתי שם. ראיתי איך אפשר להתנהל כראש ממשלה. אני לא כועסת עליו, התחושה שלי כלפיו זה משהו הרבה יותר גדול מלכעוס".
"זה העם שלנו, אין לנו עם אחר. צריך לחנך אחרת, צריך לפעול אחרת אולי, אבל כן, זה שהוא מתמיד כל כך הרבה שנים, ולא מדברת על הדברים האחרים, ושבהתנהלות לו ומשפחתו, אני יודעת איך אפשר להתנהל, בצניעות, ביושר.
"אני רוצה שיזכרו אותו כמנהיג הוגן, וישר שניסה להוביל בדרכו"