שר החינוך נפתלי בנט הצהיר היום (שלישי) בכנס השביעי של המועצה להשכלה גבוהה, שנערך השנה בסימן "60 שנים למל״ג", כי "האקדמיה הישראלית היא כבר לא המגרש הביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני". מלבד זאת, הוא פנה אל ועד ראשי האוניברסיטאות, בבקשה שיצרף אליו את אוניברסיטת אריאל כחברה רשמית, ואמר: "אמרתם שאינכם מועדון סגור? עכשיו העת לעבור ממילים למעשים. חובת ההוכחה עליכם".
ואולם, נשיא המדינה ראובן ריבלין, שדיבר אף הוא בכנס, ביקר את דבריו של בנט, כשאמר: "אני מוצא כאן, את ההזדמנות לומר לך, מכובדי שר החינוך, מתוך חיבה והערכה כנות ועמוקות: אפשר לאהוב את אריאל בלי לסנוט באקדמיה. הייתה לי הזכות להיות מהתומכים באוניברסיטת אריאל. נאחזנו אז רבות בדבריו של נשיא המדינה אפרים קציר שקבע כי בכל מקום שיש יהודים יהיו לימודים. יש לי אהדה ברורה לאוניברסיטת אריאל, ולצורך שהיא תהיה חלק מהוועד היציג, ועד ראשי האוניברסיטאות. ועם כל זאת, האמירה, 'שברנו את קרטל האוניברסיטאות' היא אמירה כואבת. אלה המוסדות שאנו הכי גאים בהם, והמטרה של כולנו משותפת: שתהיה לנו מדינה יהודית ודמוקרטית משגשגת, שבליבה מערכת השכלה גבוהה עצמאית, מצטיינת, ונטולת השפעה פוליטית. החזון המוקדם, העצמאות המחשבתית, האומץ להעז, הם אבני היסוד של המדינה, והם נמצאים בתשתית התרבותית שלנו".
בפתח דבריו אמר בנט כי מאז ומתמיד היוותה האקדמיה הישראלית מקור גאווה לאומי, עיקר כוחה של המדינה הקטנה שאינה עשירה במשאבים ובאוצרות טבע, אך ניחנה ברוח יצירתית ודפוסי חשיבה יוצאי דופן. זהו חוד החנית של החברה והתעשייה. בכל העולם נודע שמה של האקדמיה הישראלית למרחוק".
לדבריו, :אקדמיה חזקה נשענת על הטלת הספק, על החשיבה מחוץ לקופסה ועל ניצוץ החדשנות, שמאיר לאורך שנים עשרות הישגים מרהיבים עליהם חתומה בכתב ידה האקדמיה הישראלית".
לדבריו, :אקדמיה חזקה נשענת על הטלת הספק, על החשיבה מחוץ לקופסה ועל ניצוץ החדשנות, שמאיר לאורך שנים עשרות הישגים מרהיבים עליהם חתומה בכתב ידה האקדמיה הישראלית".
בתוך כך, השר התייחס גם לביקורת שהושמעה כלפיו בידי ראשי האוניברסיטאות בפתח שנת הלימודים האקדמית, וטען כי ״בעת מינויי לתפקיד שר החינוך ויו"ר המל״ג, מעולם לא התחייבתי על סעיף חנופה או ריצוי של אף אחד מהגורמים עמם עובדת המערכת עליה אני מופקד. אני יכול לומר היום בבטחה – עשינו מהפכה. נושאת המטוסים שנקראת האקדמיה הישראלית כבר לא עוגנת בחוף של מחשבות מסוג אחד בלבד".
"זכינו לקיתונות של התנגדות קשה מצד המוסדות האוניברסיטאיים הוותיקים שפשוט לא מעוניינים להיפתח לתחרות", הוסיף שר החינוך. "כדי למנוע תחרות, הושמעו לאורך הדרך כל הסיבות שרק ניתן לדמיין, בהן הטענות המופרכות לפוליטיזציה באקדמיה והפיכתה ל'סניף של הבית היהודי'. האקדמיה הישראלית איננה, לא הייתה ולא תהיה סניף של הבית היהודי, אך היא גם חדלה מלהיות המגרש הביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני".
כמו כן, הוא הביע ביקורת על אנשי האוניברסיטאות, ואמר כי "דווקא אנשי האקדמיה, הפלורליסטים, אבירי חופש הביטוי, צריכים לשמוח על הגיוון ופתיחת השורות גם לקולות ומוסדות נוספים שקולם לא נשמע עד כה. להתנגדויות הללו מעולם לא היה בסיס שאינו החשש מתחרות. תמוהות בעיניי זעקות השבר ונורות האזהרה של נביאי זעם על קיצה של אקדמיה עצמאית וחזקה. האקדמיה בישראל חיה ותוססת, כך הייתה וכך תישאר".