נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הנחשב לידיד קרוב של ישראל, הגיע היום (שני) למליאת הכנסת לדיון מיוחד במעמד נשיא המדינה רובי ריבלין. מחר צפוי להיפתח בירושלים "בית צ'כיה", שלדבריו זמאן הוא הסנונית הראשונה לקראת מעבר שגרירות צ'כיה כולה לירושלים. זמאן חזר על אמירתו בעבר, "אני יהודי", והדגיש את התנגדותו למדיניות האירופאית "הפחדנית", לדבריו.



זמאן עלה לאחר נאומם של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שהדגישו בדבריהם בין היתר את הצורך באחדות העולם כנגד איראן והטרור האסלאמי. בסיום דבריה של לבני, הוזמן זמאן לדבר. "נתניהו אמר כי צ'כיה היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל באירופה. אני תוהה מדוע רק באירופה?", אמר בפתח דבריו. "בכל מקרה, האמינו לי - אני חברכם הטוב ביותר בצ'כיה. נאומי הוא מסר של סולידריות עם ישראל והעם היהודי".



"ב-36' הייתה ועדידה באוויאן בנושא הפליטים מגרמניה הנאצית. כל המדינות דחו פליטים ואת רעיון קבלת הפליטים. ב-1973 היה חרם מלא על ישראל מהצד הגוש הסובייטי. לאחרונה, בפרלמנט האירופי, דיברו טרוריסטים פלסטינים והתייחסו לישראל. זאת בושה לשמוע זאת בפרלמנט האירופי, בושה לכל האירופאים. לפעמים נחוץ להיות נחרצים, לכן אני לא מדבר על טרור עולמי, אלא על טרור אסלאמי. בחוסר עדינותי אני שואל - אנו האירופאים, לפעמים הססנים, לפעמים אנחנו הפחדנים. אני חושב שזאת האמת, ולכן חשוב לבטא את התמיכה בישראל כי בגידה בישראל פירושה בגידה בעצמנו".

"לכן אני כאן", הדגיש. "לא רק על מנת לומר שוב "אני יהודי". לפני מספר חודשים התחלנו במהלך להעברת שגרירות לירושלים, מחר אפתח את בית צ'כיה בירושלים, שיקשר את עסקי המסחר התיירות ועוד של צ'כיה עם ישראל. אני לא דיקטטור למרבה הצער, אך אני מבטיח לעשות ככל שביכולתי לעשות צעדים נוספים. גבירותיי ורבותיי, במלחמת האזרחים הספרדית, היה משפט עצוב ונבון, עדיף למות בעמידה מלחיות על הברכיים. אעשה הכל כדי להעביר את השגרירות לירושלים".


"היחסים הקרובים בין ישראל לצ'כיה מראים שאפשר גם אחרת". אדלשטיין לצד זמאן. צילום: מרק ישראל סלם



אדלשטין: "הקרבנו מחירים למען החופש"


יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, פתח את הדיון ובירך את זמאן על בואו "לכנסת ולירושלים, בירתה הנצחית של ישראל. נשאלת מה אתה יכול לעשות כדי להביא שלום למזרח התיכון. אתה לא המנהיג הראשון ששואלים אותו את זה, ואם נחבר את כל התשובות נקבל מסמך מכאן ועד פראג. אבל אתה התחלת את התשובה שלך, באופן חריג, באמירה "אני חבר של ישראל, חבר קרוב של ישראל". בדממה שהשתררה באולם, היה אפשר לשמוע את הקול הנעים של קונספציות מתנפצות. גם בנוגע לפתרון במזרח התיכון, וגם למה שאפשר לצפות לקשרים בין מדינות".



"במילון השכיח שלנו אין מקום למילה "חברות" יש מקסימום מקום ל"הצטלבות אינטרסים". אנחנו רגילים לקרוא "ריאליסט" למי שרואה את הזירה הבינלאומית כזירת קרב, וכל השאר נאיביים ולא מנוסים. אבל כפי שאתה אמרת אדוני הנשיא, היחסים הקרובים בין ישראל לצ'כיה מראים שאפשר גם אחרת. זה מראה שצ'כיה היא חברה של ישראל. זה לא התחיל עכשיו. ההיסטוריה של הקהילה היהודית שגשגה במדינתך. קהילה שהעניקה לעולם את הפירוש של המרה"ל מפראג ופרץ קפקא. היא כוללת את הזכויות שהעניק אבי הרפובליקה מסריק ליהודים, ואת מלחמתו באנטישמיות. אנחנו זוכרים אותו לטובה, יש על שמו רחובות, כפר ואף נקרא על שמו יער".



"אל היער הזה הגיעה משלחת יערנים צ'כים שאמרו - "זאת דרכנו להביע אהבה לישראל". אלה הם הריאליסטים האמיתיים, שיודעים שהיחסים בינינו לא מסתיימים בין מנהיגים ומוסדות, אלא בין עמים, ישראלים וצ'כים, עמים שזורמת בדמם שאיפת החופש, שהקריבו לכך מחירים. זאת הסיבה שכולנו שמחנו, אך לא הופתענו מנאומך כשקראת להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את השגרירות אליה. בית צ'כיה הוא הצעד הראשון בדרך להעברת השגרירות הצ'כית כולה לירושלים". עוד הוסיף, כי "ההחלטה להעביר את השגרירות היא לא רק אקט נדל"ני אלא התשובה הברורה ביותר איך להביא שלום, שלום אמת, רק מתוך התעקשות על האמת".


"עומדים כמוצב קדמי של העולם החופשי מול האסלאם הקיצוני". נתניהו נואם. צילום: מרק ישראל סלם


נתניהו: "הקשרים עם מדינות ערב מתקיימים היום בגלוי"

לאחר דבריו, הזמין אדלשטיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאת דברים. "ברוך הבא לירושלים, בירתנו הנצחית", אמר נתניהו לזמאן בפתח נאומו. "כולנו התרגשנו מנאומך ליום ירושלים, כשאמרת בשנה הבאה בירושלים. זה לקח פחות משנה, היום אתה פה איתנו, כמנהיג דגול וידיד שמגן על האמת, ובשם האמת הזו אתה אחד המנהיגים הראשונים שהכיר באמת הזו".

"מחר יפתח בבירה בית צ'כיה, כשלב חשוב בדרך לשגרירות צ'כית בירושלים. זה ביטוי נוסף לברית בינינו. אנחנו פועלים יחד כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדינו. פנינו נשואות לעתיד, אך יונקים רבות מהעבר. העם היהודי והעם הצכי נושאים מורשת נפלאה וחלקה משותפת. על אדמתך הייתה קהילה יהודית ארוכה ומשותפת, היו מכאובים, היו אסונות, אך בשורה התחתונה, הרווח היה גדול הרבה יותר. השנה מציינת צ'כיה 80 שנה להסכם מינכן, שסיפח לגרמניה את חבל הסודטים. איומי הרודן הטילו אימה על אירופה, שמנהיגיה עשו הכל כדי להרוויח שקט זמני, שמעולם לא הושג. כתוצאה מהפייסנות הכוזבת, צ'כוסלובקיה הופקרה לנפשה". 

"בשם הטענה על זכות ההגדרה העצמית של תושבי הסודטים, הוורמאכט השתלט על הסודטים ומשם על מרכז אירופה כולה. אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת, גם מאז, וגם מהיום. הניסיון לשלול מאיתנו את יהודה ושומרון, ישאיר אותנו ללא הגנה ויאפשר לכוחות האסלאם הרדיקלי להשתלט על המזרח התיכון כולו. יש מי שרוצה לקנות שקט. הם אולי לא הפנימו את לקחי ההיסטוריה, אבל אנחנו כן. לכן התנגדתי להסכם הגרעין עם איראן, שאפשר לה לפתח אימפריה. התנגדתי להסכם גם כשהדבר היה כרוך בעמידה מול העולם. לשמחתי, הנשיא טראמפ חידש את הסנקציות והתוצאה כבר מורגשת".

"בשואה הוכחד שליש מעמנו, ובתוכם רוב רובה של יהדות צ'כיה. מכך למדנו להגן על עצמנו. אנחנו מודים לצ'כיה, שתמכה בנו בדרך לעצמאות, הובילה את הצעת החלוקה באו"ם והייתה מהראשונות שהכירה במדינת ישראל. בעידן הקומוניסטי ידענו ריחוק ומתח ביחסינו, התגברנו על כך, צפינו בהתרגשות במהפכת הקטיפה ב-89' ומאז אנו מפתחים את ידידותינו. במזרח התיכון הסוער והקנאי, אנחנו נושאים את לפיד החירות, אותו גם אתם ביקשתם".

"כמו האביב של פראג, גם האביב הערבי לא קיים את ההבטחה, ואנחנו עומדים כמוצב קדמי של העולם החופשי מול האסלאם הקיצוני. לצערי, יש צבועים שעדיין מגנים אותנו ולא את הקנאים צמאי הדם. אבל אני מעודד, יחסינו עם מדינות העולם בפריחה חסרת תקדים, צ'כיה בראשותך נמנית בקבוצת וישיגראד שמקיימת ידידות עמנו. ישנו עוד מקור עידוד, קשרינו עם המדינות המתונות בעולם הערבי והמוסלמי נעשים כבר בגלוי".
 
"במשך השנים הייתה המוסכמה כי הדרך לשלום עם העולם הערבי היא דרך שלום עם הפלסטינים, אבל זאת לא ערובה להימשכותם. קשרים שנרקמו אחרי הסכם אוסלו נקטעו בגלל העקשנות הפלסטינית, ונרקמים מחדש למרות שאין משא ומתן עם הפלסטינים. נתקדם עם שכנינו שרוצים שלום, והרבה רוצים. יש גשרים אנושיים בין המדינות שמצמיחים את הקרבה בינינו. כשעוברים את גשר פראג מרגישים את המעבר מהישן לחדש מהעתיד למודרני, וכך גם היחסים בין ישראל לצ'כיה. אני מודה לך, בשם כל אזרחי ישראל, לך ולמשלחתך, ברוך בואך לציון, ברוך בואך לירושלים", סיים נתניהו את דבריו.

"אמירתך באיפא"ק - "אני יהודי" - הייתה חשובה". לבני נואמת. צילום: מרק ישראל סלם


לבני: "העולם צריך להתאחד נגד מי שלא מכיר בזכותנו להתקיים"

אחריו, עלתה יו"ר האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני). "אני מייצגת את האופוזיציה, אך היחסים בינינו חשובים לכל חלקי הבית ולכל אזרחי ישראל", אמרה בפתח דבריה. "אני רוצה להודות לך על תמיכתך בנו, על זכותנו להתקיים כמדינת היהודים. אמירתך באיפא"ק - "אני יהודי", הייתה חשובה, לפני כמה עשורים לא היה מותר לומר זאת באירופה. אין לי ספק שבאמירתך נתת ביטוי להבנתך לעם היהודי וההיסטוריה המיוחדת, שצרובה בכל אחד ואחת מאיתנו, לעתים כצלקת, וממנה אנו לומדים את לקחי העתיד".

"מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, ויש בה שיוויון זכויות לכל אזרחיה, כולל 20 אחוז מאזרחיה הערבים, ועלינו לשמור על זכויותיהם למרות הסכסוך. הדמוקרטיה היא נשמת אפנו, וגם בעניין זה רבים שואבים השראה מענקי התרבות הצ'כים. העולם צריך להתאחד נגד מי שלא מכירים בזכותנו להתקיים, כמו איראן, חיזבאללה וחמאס, המציגים סכסוך דתי. בוודאי גם מול מדינה שקראה להשמידנו. אך יש גם מדינות פרגמטיות, שרואות באיראן כאויב, ויש כאן הזדמנות לעבוד עמם. אלה שיש בינינו סכסוך, אך מכירים בקיומנו, ואף משתפים פעולה עמנו. שמעתי את דבריך הנכונים על החמאס, תמכת בזכותנו להילחם בטרור. אין עמם תקווה לשלום, אך לא נוותר על השלום עם הפלסטינים. אנחנו מבקשים לשמור על ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית".