ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק "מרקם חיים בהתיישבות" של ח"כ בצלאל סמוטריץ', אשר מעגנת בחקיקה את מעמדם המיוחד של יישובים ביהודה ושמרון הנמצאים על אדמות מדינה. הצעת החוק כוללת שלושה רכיבים עיקריים: קביעת מסגרת זמנים להסדרת היישובים - הממשלה תחויב להשלים את מהלכי ההסדרה של יישובים אלו בתוך שנתיים ממועד חקיקת החוק; בתקופת הביניים, תתאפשר קבלת השירותים המוניציפליים להם זכאי כל אזרח - חיבורי קבע לחשמל ולמים, פינוי אשפה, תחזוקת גני ילדים ועוד. (כיום, מבקר המדינה אוסר על הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות להעניק שירותים מוניציפליים לאלפי המשפחות); הקפאת מהלכי ההריסה הקיימים עד להשלמת הליכי ההסדרה, יוקפאו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים, וכן לא יבוצעו פעולות של יחידת אכיפה במנהל האזרחי, בלא הנחיה ישירה של שר הביטחון/ראש הממשלה באישור הקבינט.

בין היישובים שהחוק מטפל בהם ניתן למצוא את שכונת נתיב האבות בעפרה, שבית המשפט העליון הורה להרוס חלק מבתיה, גבעת אסף, שבסמוך אליו בוצע הפיגוע הרצחני בשבוע שעבר, מאחז גבעות עולם ועוד.

היועמ"ש התנגד: "קשיים בהקשרים של שוויון בפני החוק"

החוק עבר למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. המשנה ליועמ"ש, עו״ד רז נזרי, הציג בפני ועדת השרים לענייני חקיקה את התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה להצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה מטעמים של מניעה חוקתית. עו"ד נזרי ציין, בין היתר, כי ההצעה עלולה להוביל לפגיעה גורפת בזכות הקניין ומעוררת קשיים משפטיים רבים בהקשרים של שוויון בפני החוק ושלטון חוק. לאור דברים שעלו בישיבה באשר למטרת החוק, התריע עו"ד נזרי בפני השרים, כי בשל מה שנראה כבעיית משילות של חוסר יכולת ליישם החלטות ממשלה שכבר נקבעו בעניינים אלו, בין היתר בשל בעיות של תקנים וכיו"ב, מובא לאישור חוק המעורר בעיות משפטיות משמעותיות ביותר, שאף עלול להוביל להשלכות בינ"ל ולחשוף את ישראל לסיכונים משמעותיים בהיבט זה. 

עו"ד נזרי עמד על כך שחרף אישור הצעת החוק, העמיד היועץ המשפטי לממשלה לרשות הדרג המדיני שורה של כלים להסדרת התיישבות העומדים בגדרי הדין, ונדרש כי גורמי הממשלה הרלוונטיים יפעלו ליישמם ביחס לנקודות היישוב נשוא הצעת החוק; וזאת, במטרה לבחון היכן וכיצד ניתן להסדיר דברים באופן פרטני ונקודתי באופן חוקי לאחר בחינת ההיבטים הקנייניים והתכנוניים של המקום.

הגיע העת לעבור לשלב המעשים"

יוזם החוק, ח"כ סמוטריץ, אמר כי "מדובר על יישובים שלמים שתלויים בין שמים וארץ. המועצות לא יכולות לקחת עליהם אחריות כיוון שהם אינם מוסדרים ואלפי משפחות לא מקבלות שירותים מינימליים של אזרח. מדינת ישראל הקימה התיישבות מפוארת ואחריותה לאפשר מרקם חיים נורמלי לתושביה. אזרחי יהודה ושומרון הם שווי חובות הגיע הזמן שיהיו גם שווי זכויות. אני קורא לראש הממשלה ושר הביטחון לקדם את החוק במהירות האפשרית על מנת להעניק לאזרחים את המגיע להם. הממשלה הזו מחוייבת להסדרת ההתיישבות והמחויבות הזו לא יכולה להישאר רק ברמת הדיבורים. הגיע העת לעבור לשלב המעשים".

בתגובה להתנגדות היועמ"ש, אמר סמוטריץ' כי "החוק לא פוגע בזכויות הקניין כי הוא מתייחס לישובים שהוקמו על אדמות מדינה והוא לא פוגע בעקרון השוויון כי הוא מתייחס לתופעה מאוד מסויימת שאין לה אח ורע. הגיע הזמן שהיועמ"שים יפנימו שנגמרו הימים שהם מנהלים את המדינה. כל מקום שהם יפריעו ויכניסו אג'נדה נחוקק. נקודה".

שר החינוך ויו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט: "ממשלת הימין לא יכולה להתייחס לאזרחי יהודה ושומרון כאל אזרחים סוג ב'. חוק ״מרקם חיים״ מתקן עוול של שנים רבות - לאחר שהגבלות בירוקרטיות מנעו מראשי הרשויות ביהודה, שומרון ובנימין לדאוג לתושבים שלהם לשירותים בסיסיים, אנחנו נתקן את זה. מדובר במשפחות נורמטיביות שתורמות למדינה ולחברה ומתגוררות על אדמות מדינה. למי שיש חובות - יהיו גם זכויות. עלינו לממש את רצון הבוחר, ליישם מדיניות ימין, לתמוך בחוק ולתקן את העוול. מגיע להם".

שרת המשפטים איילת שקד: "ועדת השרים לחקיקה עשתה היום את המעשה הנכון ונתנה אמירה חד משמעית שתסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. בשלוש השנים האחרונות שינינו את השיח - משיח של פינוי עברנו לשיח של הסדרה. אין סיבה שתושבי יו"ש ייאלצו לחיות תחת חרב פינוי תמידית. המחבלים ידעו שאנחנו כאן כדי להישאר. פיגועים לא ירתיעו אותנו".

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בירכה על אישור החוק: "חוק הסדרת ההתיישבות הצעירה משדר מסר חד לאויבנו- אחיזתנו בארץ תלך ותעמיק, לא תשברו את רוחנו על ידי טרור. אנחנו נמשיך להוסיף חיים, בנייה, והעמקת שורשים בארצנו".