הידיעה על מותה של רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל ואמו של הטייס אסף רמון ז"ל, הכתה בצער כבד בכירים במערכת הפוליטית, את מכריה ואת הציבור הישראלי כולו. רונה, שמאז מותו של בנה אסף פנתה לחיים ציבוריים והקימה את "קרן רמון" במסגרתה יצאו לפועל פרויקטים חינוכיים רבים. 

לפני כשנה, התארחה רונה בחוג התנך של מיזם 929 בבית הנשיא ודיברה על "איוב המודרני" בטקסט קורע לב. "לאחר אובדנו של אסף, הבנתי שיד הגורל, האלוהות או הטבע, מכה בכולנו כבני אנוש. הדבר היחיד שנותר לנו הוא ברירה: כיצד אנחנו בוחרים לקום ואיזה צלילים אנחנו בוחרים להשמיע? אז כן, עם אובדנו של אסף בני היקר, הגעתי לתהומות של כאב שלא תיארתי, ובו זמנית נולד בי משהו חדש". 

"משפט אחד של אסף הוציא אותי לפעילות והחזיר אותי לחיים", אמרה רונה. "לאחר שאיבדתי את אסף יצאתי לדרכי הציבורית מתוך בחירה ומתוך רצון להשפיע, משום שכשמצאתי את המילים הכל כך מרגשות שלו הן הרטיטו את מיתרי ליבי והפכו לצוואה לחיים. אסף כתב שהוא ואחיו חונכו ובורכו "לשאוף להגשמת חלומותינו על בסיס האמונה שכל אחד צריך למצוא את ייעודו בעצמו". האימהות, אותה משמעות חיים צרה, התרחבה דווקא בזמן שמשפחתנו הצטמצמה. אני אגיד כאן מילה קשה, אבל בזכות אובדנו של אסף אני מגיעה לאלפים של ילדים ומשפחותיהם". 


"דרך פעילות ההנצחה אני זוכה לראות אלפי ילדים ונוער גדלים ומתחנכים בדמותם של אילן ואסף. איוב בורך בארבעה דורות, אני מבורכת במעגלים רבים של בני נוער ואזרחים שנהנים מאותה פעילות. קרן רמון מפעילה לבדה 1600 ילדים, רק בשנה הזו בלבד. הדרך להנצחה, להמשכיות הקשר, דרך החינוך, עזרה לנו להקים 18 בתי ספר על שם אילן ואסף. לאחרונה אני מובילה את פרויקט "בית אסף", מכינה קדם צבאית לנוער בסיכון המעניקה הזדמנות אחרונה לצמיחה והשתלבות בריאה בחברה".
"לסיום, איוב ואני. הוא זה הוא, עם הסיפור שלו, ואני עם הסיפור שלי. הרי כל כך הרבה איובים יש לנו בחברה הישראלית. אינני רואה את עצמי כאיוב, ואפילו שמי, רונה, מצביע אחרת. אילן התאהב בי בזכות שמחת החיים שפעמה בי, והיום אני שמחה וגאה גם להודות שאני מגשימה חלומות רבים, ודרך העשייה החברתית אנחנו גורמים לרבים לחייך ולחיות את החיים בשמחה. התהליך של איוב לצמיחה הוא תהליך מרתק של אדם צדיק וירא אלוהים, כפי שתואר בשלוש המילים הראשונות. אני מאמינה בכל ליבי שחכם השביל מההולך עליו. אנחנו מתעסקים בסוגיה קטנה והתמונה הגדולה היא רחבה עוד יותר".