אולם, בראיון שנערך בשנת 2016 עם שקד במהדורת החדשות "מבט", נשאלה שרת המשפטים בדיוק על הנושא הזה, אולם אז הייתה לה תשובה אחרת לחלוטין. כתבת ערוץ 11, תמר אלמוג, שאלה את שקד "ראש הממשלה ביקש מהיועמ"ש לבדוק אפשרות לגרש בני משפחות מחבלים, שזו אפשרות שהיועמ"ש עצמו אמר שהיא לא ריאלית. אז למה לבקש?".
איילת שקד השיבה: "לא יודעת, את צריכה לשאול את ראש הממשלה. אבל גם היועץ הקודם וגם הנוכחי, וכל היועמ"שים לדורותיהם, הסבירו שזה מנוגד לחוק הבינלאומי ושזה לא מתאפשר מבחינה משפטית. דרך אגב, אם אנחנו חוזרים לאמצע שנות התשעים, שראש הממשלה היה רבין והוא גירש מחבלים, שאותם בהחלט ניתן לגרש, אפילו הגירוש ההוא כשל והם חזרו בסוף. אז בוודאי שלא מתאפשר לגרש משפחות שהן לא מעורבות מבחינה משפטית, וכל הקבינט יודע את זה".
כזכור, במהלך הדיון בוועדת השרים, הביע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את התנגדותו להצעת החוק וטען כי מלבד העובדה שיהיה קשה להגן עליה בבג"ץ, החוק אף צפוי לסבך את ישראל בבתי משפט בינלאומיים. לדברי היועמ"ש, מדובר בחוק שאינו חוקתי, ואחת הסיבות שיהיה קשה להגן עליו היא גם שלא ברור האם הוא בכלל עשוי לקדם את ההרתעה.
על פי הצעת החוק, אלוף פיקוד המרכז יקבל סמכות לגרש משפחת מחבל שהוציא או ניסה להוציא לפועל פיגוע, שבעה ימים ימים ממועד האירוע, מאזור מגוריהם לאזור אחר ביהודה ושומרון במטרה להביא להגברת ההרתעה.
לטענת אחד הנוכחים בדיון, היועמ"ש אף הזהיר כי ישראל עלולה להסתבך באישום על ביצוע פשעי מלחמה. גורמים אחרים סירבו לאשר שהיועמ"ש אמר זאת, אך אישרו כי הוא אכן הזהיר מפני השלכות בין לאומיות מרחיקות לכת.
התרעות פיקוד העורף