בעד ההצעה שאין לה תוקף מחייב הצביעו 66 מדינות, כולל כל מדינות האיחוד האירופי ונאט"ו, ונגדה 19 מדינות עם 72 נמנעות. ההחלטה בישראל לשנות את הגישה התקבלה באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והיא נעשתה בין השאר בגלל בקשה של הממשל האמריקאי של דונלד טראמפ. ישראל מצאה את עצמה בצבת בין רוסיה וארצות הברית ונאלצה ללכת בנושא הזה עם הממשל האמריקאי.
הנשיא טראמפ מצוי בתקופה האחרונה תחת לחץ כבד של חקירת התובע המיוחד רוברט מולר, שחוקר את קשריו האישיים, קשרי עוזריו ומשפחתו עם רוסיה והטענה כי רקם עמה קנוניה כדי שתתערב בבחירות לנשיאות ותפעל נגד יריבתו, הילרי קלינטון. חברי קונגרס דמוקרטים מאשימים את טראמפ שבגלל קשריו המיוחדים ואולי מידע שיש לקרמלין אודותיו, הוא נהג עד כה ברכות כלפי רוסיה ולא היה מספיק תקיף בהטלת עיצומים ובהתבטאויותיו על כיבוש קרים.
ההצבעה הישראלית היא עוד נדבך להחרפת היחסים בין ירושלים למוסקבה, שהחלה בעקבות הפלת מטוס הביון הרוסי על ידי טיל סורי במהלך תקיפה של ישראל בסוריה. מאז סירב הנשיא פוטין לפגוש בנתניהו, אף שהשניים נועדו לשיחה קצרה בשולי מפגש פסגה בינלאומי בפריז לפני כחודש.
גם התיאום בין ישראל לרוסיה בנושא סוריה התרופף מאוד ולמרות התבטאויות שרים בישראל וגורמים צבאיים כאילו היא פועלת כרגיל, חלה ירידה משמעותית מאוד במספר התקיפות של חיל האוויר בסוריה מאז התקרית.
לא ברור כצד תגיב רוסיה על ההצבעה של ישראל, אך ברור כי הדבר לא יסייע למאמצי ישראל לשפר את היחסים עם הקרמלין. גורמים רשמיים בישראל - במשרד החוץ ובמשלחת לאו"ם - מסרבים להתייחס לנושא ולהסביר את השינוי בגישתה של ישראל.
הזמנה רוסית להנייה
אותם פקידים אמרו שבמשרד החוץ הרוסי דחו את הביקורת של ישראל והשיבו לדיפלומטים: "מה אתם באים אלינו בטענות שאנחנו מזמינים את הנייה? אתם בעצמכם מדברים עם חמאס, גם על שבויים ונעדרים וגם על הפסקת אש בעזה. אז מה אתם רוצים מאיתנו?".
באותה פגישה, השגריר הישראלי כהן הזכיר ללברוב שראש הממשלה נתניהו עדיין רוצה לפגוש את הנשיא פוטין. לברוב הנהן ולא כל-כך התייחס, ובינתיים לא נקבעה פגישה.