אורלי (שם בדוי), בת 30 מטבריה, נמצאת במלכוד. כאם חד־הורית לארבע בנות, בגילים 3 עד 9, לא משתלם לה לצאת לעבודה, משום שידה אינה משגת לשלם למסגרות אחר הצהריים עבורן. “אחרי שהתגרשתי, לפני שלוש שנים, עבדתי, אבל אחרי תקופה התפטרתי כי לא יכולתי לשלם על הצהרונים”, היא מספרת. “גם מעון היה יקר בשבילי. נאלצתי לשבת בבית ולקבל קצבת ביטוח לאומי. אחרי כל המשברים והנפילות את רוצה לצאת לעבוד, אבל לא יכולה. אין משרה עד השעה 13:00. אנשים אומרים לי ללכת ללמוד מקצוע, אבל גם אז, מי ישלם על הלימודים ועל שמרטף לילדות? אונסים אותי לשבת בבית. כל פעם אני מנסה להתקדם וכל פעם נעצרת”. 

 

אורלי היא אחת מרבות, נשים חד־הוריות שלא עובדות כיום ונופלות בין הכיסאות בשל הקושי לשלם למסגרות עבור ילדיהן בתקופה שבה הן מחפשות עבודה. אורלי התאכזבה פעמיים. התוכנית "נתיבים לתעסוקה", שמסייעת באמצעות עמותת ידידות טורונטו בתשלום למסגרות לילדי נשים חד־הוריות, נסגרה. במקומה הייתה צריכה להיכנס לזירה ב־1 בינואר שדולה למען נשים חד־הוריות בראשות ח”כ מירב בן ארי, שאחת ממטרותיה לתת מענה למלכוד של נשים אלה. 
 
אבל כידוע, הכנסת החליטה על פיזורה והליכה לבחירות והשדולה כבר לא תקום. “ההחלטה על פיזור הכנסת מובילה לכך שמאות נשים חד־הוריות המעוניינות לצאת לעבודה יישארו בבית וימצאו את עצמן גם השנה ללא יכולת לפרנס בכבוד את משפחתן”, אומרת יעל בליץ זיסקין, מנהלת תוכניות בעמותת ידידות טורונטו. “שדולת החד־הוריות, שאמורה הייתה לקום בכנסת, הייתה צריכה לספק פתרון לאתגרי התעסוקה של הנשים, שכעת נותרו שוב בבעיה”.
 
שדולת החד־הוריות אינה היוזמה היחידה שלא תצא לפועל בקרוב. עם ההודעה על הליכה לבחירות, הצעות חוק רבות - חלקן פרי עבודה של חודשים רבים, כמה מהן היו אמורות לתת תקווה לאוכלוסיות מוחלשות - נשארו על רצפת אולם המליאה. גם חוקים פוליטיים כביכול, למשל חוק גדעון סער, כבר לא ייצאו לפועל. חוק גדעון סער, כזכור, אמור היה לעגן בחוק את הנורמה שלפיה הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש סיעה בלבד, ובכך למנוע מחטף לכאורה מיריבו המושבע של ראש הממשלה נתניהו. בעקבות פיזור הכנסת הודיע סער כי יתמודד בפריימריז של הליכוד, והשאיר לראש הממשלה דאגה נוספת לחודשים הקרובים. 
 
פיזור הכנסת גם השיב ריקם את פניהם של אלפי מפגינים שיצאו בשנה האחרונה לרחובות בקריאה לתיקון חוק הפונדקאות, כך שיכלול זכאות לפונדקאות גם לזוגות גברים חד־מיניים. לצעד הזה בכל מקרה סיכוי נמוך בכנסת הנוכחית, וכעת, עם פיזורה, אלפי משפחות חד־מיניות ימשיכו לייחל להליך פונדקאות בישראל. 

אך החוק שהיווה את הסיבה, או יש שיאמרו התירוץ, להליכה לבחירות, הוא חוק הגיוס הפולמוסי. המדינה צפויה לפנות לבג”ץ לבקשת אורכה נוספת לחקיקתו, והצדדים ייפגשו, ככל הנראה, בכנסת הבאה, עם אותם חילוקי דעות ואינטרסים. 
 
עוד כמה חוקים שנפלו בגלל הבחירות הם חוק הפייסבוק; חוק היועמ”שים; חוק החטיבה להתיישבות; תיקון לחוק הגנת הפרטיות – סמכות להטלת עיצומים על ממוני מאגרי מידע; חוק נגד תובעים סדרתיים; הצעת חוק לפרסום פרוטוקולים של דיוני ועדת השרים לענייני חקיקה; וחוק ההסדרה.

הבירוקרטיה ניצלה 

לא רבים מכירים את הצעת החוק שמאחוריה כבר עשרות רבות של שעות עבודה והייתה צריכה לסייע לאזרח הקטן במלחמתו בבירוקרטיה הגדולה. חוק חברות הגבייה היה אמור להסדיר את אופן ההעסקה של חברות לגביית חובות על ידי רשויות מקומיות, בין היתר כדי למנוע את מדיניות היד הקלה על ההדק, המיטיבה עם החברות על חשבון התושבים.
 
בבדיקה של האגודה לזכויות האזרח נמצאו דיווחים רבים על שימוש באמצעים בלתי חוקיים כלפי תושבים, איומים ושימוש בכוח. לאחר שבג”ץ הורה להסדיר את הנושא, החל מצעד בעלי עניין להופיע בדיונים רבים מול חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והתדיינו על כל סעיף וסעיף. למשל: כי התראה לפני עיקול תתקבל אך ורק במסירה אישית. אך כפי שמרמז נושא הכתבה – אין חוק ויש גובה.
 
יו”ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש, לא מסתיר את אכזבתו מהעבודה הרבה שנזרקה לפח. “חברי הוועדה ישבו עשרות שעות כדי להגיע לאיזון הנכון בין הצורך של הרשויות המקומיות להיעזר בחברות הגבייה, ככלי היחיד המאפשר להן להגיע לאחוזי גבייה סבירים, לבין הצורך להגן על זכויות החייבים”, הוא אומר. “בשל מורכבות הצעת החוק והאיזונים העדינים, הוועדה הצליחה להגיע לנוסח מוסכם על סעיפים רבים, אבל לצערי לא סיימה את עבודתה. החוק יחכה לכנסת הבאה”.

ח"כ יואב קיש. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ח”כ קיש יכול היה להגיש את החוק לוועדת ההסכמות. הוועדה, שהתכנסה בתחילת השבוע, מורכבת מנציג הקואליציה, ח”כ דודי אמסלם, ומנציג האופוזיציה, ח”כ יואל חסון. היא זאת שמחליטה אילו חוקים יחוקקו במהרה בשבוע האחרון של הכנסת. הוועדה התכנסה בתחילת השבוע והעבירה כמה חוקים, חלקם חשובים, אך רק כאלה אשר יש עליהם הסכמה. לחוק חברות הגבייה המורכב לא היה סיכוי, ותושבי הרשויות המקומיות ימשיכו, בינתיים, לחשוש מהגובים.
 
האלימות נגד נשים במגזר הערבי בפרט ובחברה הישראלית בכלל היא תופעה שאין עוררין על הצורך הדחוף לפעול למיגורה. חוק האזיקונים אמור היה לנסות לסייע, ולו במעט, להפגת הפחד הזה, לפחות לתקופה. על פי הצעת החוק, יוצמד אזיק אלקטרוני למי שהוצא נגדו צו הרחקה בשל אלימות במשפחה. בעקבות מחאת הנשים שהתלקחה בחודש שעבר, הבטיח ראש הממשלה לקדם את חוק האזיקונים לחקיקת בזק. אך למרות ההבטחות, החוק לא עבר במלואו בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא הובא בפני הכנסת.
 
“החוק התמסמס, ועכשיו נצטרך להתחיל הכל מחדש”, אומרת בכעס ח”כ עאידה תומא סלימאן, יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. “בנוסף, התבקשנו לדון בשינוי תקופת ההתיישנות על עבירות מין של שוטרים ולבדוק את האפשרות להשוות אותה לזאת שבחוק הפלילי, כך שתעמוד על 7־10 שנים ולא על שנתיים בלבד. המאבק באלימות כלפי נשים נתקע, ולא רק מבחינת חקיקה. השבוע הייתה אמורה ועדת השרים למאבק באלימות לקבל הצעה לתוכנית למאבק ברצח נשים ערביות. כעת לא ברור אם יש להם סמכות לדון. בסופו של דבר, האינטרס הציבורי לא נכלל בשיקולים להליכה לבחירות אלא רק שימור השלטון”.

עאידה תומא סלימאן. צילום: הדס פרוש , פלאש 90


30 דיונים

האינטרס של נכי צה”ל בכלל ושל מי שסובלים מהלם קרב בפרט כנראה לא נכלל במערך השיקולים הזה. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה מאז אפריל 2017 כ־30 דיונים בהצעה לתיקון חוק הנכים, אשר לראשונה מעגן בחוק את ההטבות הנוגעות לנכי צה”ל. בפני הוועדה הופיעו גם נפגעי פוסט־טראומה, שביקשו לכלול אותם בהטבות לנכי צה”ל. חברי הוועדה הקשיבו להם בכמה ישיבות ותקווה ניטעה בלבבותיהם. כעת מתפזרת הוועדה. היו”ר, ח"כ אלי אלאלוף, לא ימשיך לקדנציה הבאה, והעבודה תצטרך להתבצע מההתחלה. 

“אנחנו נופלים בין הכיסאות כל הזמן”, אומר באכזבה גל רויטשטיין, שמתמודד עם פוסט־טראומה והופיע בפני הוועדה כמה פעמים. “אנחנו מבקשים להשוות את הזכויות של הלום קרב לאלו של קטוע רגליים. עוד לפני כסף, אנחנו מבקשים ממשרד הביטחון להכיר בנו ולתת את הטיפולים המתאימים, לתת תמיכה נפשית לילדים שלנו. אי אפשר להסביר מה זה להיות נפגע פוסט־טראומה. לכל דבר קטן אתה מגיב.

"איבדתי מקומות עבודה כי הייתי מאושפז יותר מדי, או שצעקתי על אנשים כי נבהלתי מהם. אתה רוצה לצאת מהעבודה ויש אזעקת שווא, ואחר כך לא תצא מהבית 12 שעות. במשך שנתיים אנחנו מתנהלים מול הוועדה. לא פשוט היה לי להגיע לכנסת. אבל את חברי הכנסת זה לא ממש מעניין, אלא רק האם יוכלו בעוד ארבעה חודשים לחמם את הכיסא שוב. לאחרונה צוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, והוזמנו לכנסת. בשלב הזה כבר היה ידוע שהכנסת מתפזרת, וראינו את חברי הכנסת עסוקים בעניינים פוליטיים. ארבעה מהם בלבד נפגשו איתנו. כל השאר היו עסוקים בבחירות – ולא בזכויות שלנו”.