לא סיבה לגאווה: דווקא בשנה החולפת, 2018, שבה פרץ לתודעת הציבור הכללי ביתר שאת מאבקה למען שוויון זכויות של הקהילה הלהט"בית בישראל בעקבות המחאה הגדולה נגד אפלייתה על ידי הממשלה בזכות הבסיסית להקים משפחה, מתגלות גם פניה המכוערות של החברה הישראלית ביחסה לקהילה. לצד התמיכה הציבורית הרחבה בסקרי דעת קהל בזכותם של זוגות מאותו מין לגדל ילדים, מתברר מדוח שמוגש היום (ראשון) לנשיא המדינה ראובן ריבלין כי לצד העלייה בנראות הציבורית, התקשורתית והפוליטית של גברים ונשים הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים, חלה למרבה הצער גם עלייה בתופעות ההומופוביה בחברה.

הנתונים עולים מ"דוח הלהט"בופוביה בישראל 2018" של מרכז הדיווח על שם ניר כץ באגודה למען הלהט"ב אשר נמסר כעת זו השנה השישית על ידי ראשי האגודה לנשיא ריבלין במשכן הנשיא בירושלים והם מצביעים על עלייה של 54% בכמות המקרים שדווחו למרכז ביחס ל-2017. 36% מהפונים היו של גברים הומואים, 20% של נשים לסביות ו-14% של נשים וגברים טרנסג'נדרים. 25% מהפניות למרכז הדיווח בשנה החולפת היו על מקרי תקיפה או הדרה שהתרחשו במרחב הציבורי, 22% מהמקרים בתקשורת וברשתות החברתיות, 15% מהפניות היו על מקרים שהתרחשו בתוך המשפחה, 13%בסביבת העבודה, 8% היו על התבטאויות מצד אישי ציבור ומובילי דעת קהל בתקשורת, ועוד 17% מהפניות על מקרים שהתרחשו במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, במערכת הביטחון או במוסדות הממשלה.

בערים המובילות בדיווחים על מקרי הומופוביה ניתן למצוא דווקא את הערים הגדולות והליברליות שבהן ריכוזי אוכלוסייה להט"בית גדולים ושהמודעות בהן לזכויות הקהילה גבוהה יותר. מבין כלל הדיווחים למרכז ניר כץ, 33% הגיעו מתל אביב, 15% מירושלים, 9.5% מחיפה, 7.5% מבאר שבע. זינוק חד לעומת הדוח הקודם חל בדיווחים שהגיעו מראשון לציון, חולון ואשקלון, אותם ניתן לייחס גם למודעות הגוברת בקרב להט"בים שמפסיקים לשתוק על יחס מפלה או אלים מצד החברה הכללית, בין היתר בעקבות המחאה הגדולה בקיץ האחרון.

"2018 שברה את שיאי הלהט"בופוביה בחברה הישראלית"

חן אריאלי, יושבת ראש האגודה למען הלהט"ב, אמרה לקראת הגשת הדוח לנשיא המדינה: "2018 שברה את שיאי הלהט"בופוביה בחברה הישראלית. אני לא מתפלאת על כך שבשנה שבה 150 אלף אישה ואיש יצאו לרחובות לדרוש שוויון והתקיימה שביתת הלהט"ב הראשונה בהיסטוריה, היו גם מי שבחרו לנסות לפגוע בנו, קיללו ותקפו, השמיצו ונאבקו ובעיקר פעלו על כר פורה ובחסות הממשלה שנמנעת בשיטתיות מלהעניק לנו זכויות, שמאפשרת לשרים ופקידים להפלות אותנו ואת המשפחות שלנו, ושלא מקדמת שוויון ולא את הביטחון האישי שלנו. להט"בופוביה היא מחלה שצריך לרפא בכוחות משותפים, לא להזין. ראינו באופן שיטתי איך בערים שבהן מתקיימים מצעדי ואירועי גאווה חלה ירידה בשיח הפוגעני כלפי הקהילה. אפשר וצריך לעודד סובלנות בקרב הציבור אבל זה לא יקרה בלי שהממשלה תרתם למאבק שלנו לשוויון. אנחנו קהילה חזקה שנלחמת על זכויותיה ונמצאת כאן כדי להגן ולחזק ולסייע לכל להט"ב בכל רחבי המדינה. אני קוראת לחברות וחברי הקהילה להמשיך ולפנות באלפים למרכז הדיווח על שם ניר כץ ולאפשר לכולנו להילחם עבורם".

פוסט פוגעני בכל ארבע דקות

בזירה הדיגיטלית, נכון לסיכום 2018 ברשתות החברתיות מתפרסם בכל ארבע דקות פוסט פוגעני כלפי הקהילה הלהט"בית. 50% מהפוסטים מופנים כלפי גברים הומואים וביסקסואלים, 24% כלפי חברות וחברי הקהילה הטרנסית, 23% כלפי כלל הקהילה הלהט"בית ו-3% כלפי נשים לסביות וביסקסואליות. ב-69% מהמקרים מפרסמי הפוסטים הם גברים. ההתבטאויות ההומופוביות של אישי ציבור ומשפיעים על דעת הקהל מתחלקות על פי הדוח ל-46% של מובילי דעה בתקשורת, 31% מצד רבנים, 15% של חברי מועצות ערים ו-8% מצד חברי כנסת.

במערכת החינוך התרחשו 78% מהמקרים בבתי ספר תיכוניים ו-20% במוסדות להשכלה גבוהה. במערכת הביטחון 75% מהפניות עסקו במקרים שהיו בצה"ל ועוד 25% במשטרה ובשב"ס. אחד הנערים שפנה למרכז הדיווח מספר: "אני בן 14, ילד די שקט ואני טרנס. ילדה מהכיתה שלי מוציאה אותי מהארון בכוח ומכריחה את כולם לקרוא לי יצור. הם עושים עליי חרם, מציקים לי. אין לי עם מי לדבר". חייל שפנה למרכז מספר: "כשסיימתי קורס חובשים קרביים היה לנו טקס ובהכנות הרס"ר אמר לאחד החיילים שלא יתכופף בגלל מי שמאחוריו. אני עמדתי מאחוריו." האמירות וההתנהגויות הפוגעניות ממשיכות להיות מנת חלקם של תלמידים וחיילים לא מעטים מגיל תיכון ועד לתוך שירותם הצבאי.

השפלות בצה"ל

במערכת החינוך 28% מהמקרים מיוחסים למנהלי בתי ספר, מורים ועובדי משרד החינוך. דיווחים רבים התקבלו על חוסר מעורבות של הצוות החינוכי בגילויי להט"בופוביה ובכלל זה גם גננות המסרבות לתווך לילדי הגן את נושא המשפחה הלהט"בית כאשר חלק מאמהות הגן הן חברות הקהילה ועל בסיס זה בתם סובלת מהצקות, יחס עוין של מורות בחדר המורות כלפי צוות ארגון חוש"ן שהוזמן להסברה בבית הספר, אפליית גבר טרנס במגורים במעונות האוניברסיטה בשל היותו טרנס ועוד.

באגודת הלהט"ב מדגישים: "25% מהמקרים שדווחו על כוחות הביטחון התרחשו מול המשטרה - התבטאויות או אלימות של כוחות המשטרה כלפי להט"בים בכלל וטרנס בפרט, התעלמות בשעת משבר, התעמרות בפונה ואף אלימות כלפי הפונה" ומוסיפים: "75% מהמקרים התרחשו בצבא, כאשר חיילים וחיילות מדווחות על פגיעה שלא מטופלת מול גורמי הצבא. בין המקרים ניתן למצוא חיילת שהוצאה בכוח מהארון בפני המחלקה, חיילים שנכנסו למשרד של חייל הומו וקרעו גלויות גאווה שהיו על שולחנו, מניעת תפקידים ע"י דרג בכיר, הטרדות מיניות, חוסר תגובה לפגיעה במרחב הציבורי והשפלות. עקב שינוי מדיניות בצה"ל, בשנת 2018 ארגון חוש"ן לא הורשה להיכנס להעביר פעילויות הסברה בבסיסים כלל. השינוי מנע מחוש"ן להגיע לקהלים משמעותיים בחברה הישראלית".

מבין המקרים שהתרחשו בסביבת העבודה ב-45% מהמקרים נפגעו גברים וב-37.5% חברי הקהילה הטרנסית. בין המקרים ניתן למצוא אי-קבלה של מועמד לעבודה על רקע נטייה מינית ומגדרית תוך אמירה פוגענית ואף פיטורין על רקע נטייה מינית ומגדרית, סירוב לפנות בלשון הפנייה הנכון לטרנסים, אמירות להט"בופוביות מופגנות ועוד.