חקירת הרעלת שמונת הנשרים ברמת הגולן נמשכת, והיום (שני) הוארך ב-48 שעות מעצרו של החשוד, תושב טובא זנגריה, בבית משפט השלום בטבריה. ההערכה היא שהוא הרעיל פגר של פרה על מנת לפגוע בטורפים במטרה להגן על העדר שלו, אולם פגע גם בנשרים, שהם אוכלי נבלות.
בתוך כך, כבר מקודמות הצעות חוק שנועדו להתמודד עם השימוש ברעלים כדי להגן על בעלי חיים. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), הידועה כתומכת בזכויות בעלי החיים, תגיש היום את הצעת "חוק הנשרים" שנועדה להגן על חיות הבר המוגנות בכלל ועל הנשרים בפרט מפני תופעות דומות. לדברי ח"כ חיימוביץ', "הנשרים וחיות הבר הן נכס טבע ישראלי משמעותי". הצעת החוק מבקשת לאסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר מוגנת, משום שהרעלות בשטחים פתוחים הן הגורם העיקרי לפגיעה באוכלוסיית חיות הבר.
החשוד בהרעלת הנשרים ברמת הגולן הגיע לדיון בבית משפט השלום בטבריה@rubih67 pic.twitter.com/gypsi3wLIJ
— כאן חדשות (@kann_news) May 13, 2019
ההרעלות פוגעות לא רק בבעל החיים שאכל במישרין מהרעל, אלא מביאות ל"הרעלות שרשרת" של בעלי חיים אשר אכלו מהפגר המורעל. תופעה קשה זו גורמת לדילול אוכלוסיות רבות של חיות בר, ולהכחדה של בעלי חיים נדירים ובכלל זה עופות דורסים שהיו בארץ, כמו הפרס והעזנייה ולדלדול אוכלוסיית הנשרים בצפון, עד כדי סכנה להכחדתם.
התיקון שמציעה חיימוביץ' הוא סעיף אחד מתוך מהצעת החוק הממשלתית כוללת בנושא והוא מבקש להפוך את נטל ההוכחה. כלומר אדם שבשטחו ימצא פגר של חיה מורעלת יחשב כמי שאשם בהרעלתה אלא אם כן הוא מוכיח אחרת. זאת בניגוד למצב היום שבו פקחי רשות הטבע והגנים הם שצריכים להוכיח שאותו אדם הוא שהרעיל. "הסיפור של מי הרעיל את הפגר הוא חשוב כי הרעלה של פרה למשל וזריקת הפגר בשטח פתוח יוצרת תופעה של הרעלות משנה של חיות בר שבאות לנקר ולאכול מהבשר של הפרה המתה שהורעלה החקלאים עצמם עושים זאת במטרה להמית זאבים שפוגעים להם בבקר ומתרבים במהירות בעיקר ברמת הגולן ואזור הגליל", הסבירה.
על פי התיקון המוצע, אם נמצאו רעל או חומרי הדברה מפוזרים במקרקעין שבחזקתו של אדם, יראו את אותו אדם כמי שביצע בפועל את הפיזור או השימוש האמורים, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן.
"הממשלה מגינה על החקלאים ולא על חיות הבר"
גם בחברה להגנת הטבע לא ממתינים וכבר מנסים לקדם מחדש את הצעת החוק להחמרת הענישה על האחראים להרג חיות בר מוגנות ולהקניית סמכויות אכיפה נרחבות לרשות הטבע והגנים, ובכללן היתר לחיפוש חומרי הדברה אסורים בשטח חקלאי פרטי. "בעולם מתמודדים כך עם התופעה אבל אצלנו הקנסות מגוחכים והממשלה מגינה על החקלאים ולא על חיות הבר", אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע.
לפי התיקון, הענישה תוחמר ויוטלו קנסות גבוהים פי ארבעה מהמקסימום הקבוע בחוק כיום (כ־25 אלף שקל) ועד שלוש שנות מאסר בפועל. נוסף לכך יינקטו צעדי מנע כמו איסור על פיזור רעל או חומרי הדברה אם קיים חשש לפגיעה בחיות בר ומתן היתר כניסה לפקחים לשטחים חקלאיים פרטיים ללא צו בית משפט."הרעלות כאלה כבר גרמו לאובדן של מחצית מאוכלוסיית הנשרים בישראל ב־20 השנה האחרונות בלבד", אומר אלון. "בישראל כולה ישנם רק 147 נשרים, מתוכם 110 בנגב ו־37 בצפון, רובם בכרמל. למעט קן אחד, בגולן כבר כמעט אין קינון של נשרים. בגמלא לבדה היו לפני 20 שנה 32 זוגות מקננים של נשרים והיום יש אולי זוג אחד. לכן כל הרעלה היא מכת מוות. אנחנו מקווים שהכנסת והממשלה יתמכו בהחמרת האכיפה והענישה, למרות השפעתם הגדולה של הבוקרים והחקלאים. אנחנו לא מרימים ידיים כל עוד יש סיכוי להציל בעל חיים מהכחדה".
מנכ"ל רשות הטבע, שאול גולדשטיין: "יחד עם החברה להגנת הטבע נפעל לקדם את תיקון החוק להגנת חיות הבר. החקיקה הלא מעודכנת מאפשרת לאחראים להימלט מעונש. אני מקווה שחברי הכנסת יירתמו, כי בסוף לא יישארו לנו בישראל חיות בר בכלל".
מרשות הטבע והגנים נמסר כי הנשר התשיעי שנפגע וניצל מההרעלה התאושש בבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן ומצבו טוב. הוא צפוי לחזור לטבע בימים הקרובים. נשר נוסף שנבדק ולא נפגע חזר לאזור המחיה שלו בגמלא.