לאחר הקמתה של ועדת בדיקה והגילוי כי שני מתקני התפלת מים מסרו נתונים שגויים, התראיין היום (שלישי) שר האנרגיה, יובל שטייניץ, לענת דוידוב ב-103FM והתייחס למקרה במתחם שורק. "מאחר ואני לא מוכן להשלים עם הטיית רשויות המדינה ועם זיוף נתונים, במיוחד לא שזה בתחום רגיש כמו התפלת מים ואספקת מים לציבור, אז מיד שעלה חשש שיש לנו בעיה בנתונים, מיניתי ועדת חקירה, שהגישה לי היום את מסקנותיה - וביקשתי לבדוק לא רק את שורק אלא את כל חמשת מתקני ההתפלה בישראל", אמר שטייניץ.
כולל פלמחים, שגם שם נמצאו ממצאים חמורים, אני מבינה.
"נכון, גילינו ממצאים חמורים, גם בשורק וגם בפלמחים". 
למה בכלל עלה החשד שמשהו לא בסדר?
"היו תלונות שכנראה לא קשורות לעניין בכלל, על צבע מסוים במים לפרקים, באזור חולון. כתוצאה מזה, חברת מקורות בדקה את המים שהיא מקבלת ממתקני ההתפלה וגילתה איזושהי בעיה בנתוני הבדיקות שהועברו לה". 

אני רוצה שתסביר לי איך זה עבד, איך זה עבד הדבר הזה?
"קודם כל אני רוצה להבהיר, למרות שזה לא הגיע ולא התקרב אפילו לפגיעה בבריאות הציבור".
למה? בשורק מדובר על יותר מפי 4.5 כלוריד, שתכף אני אשאל אותך מה זה עושה לנו.
"כן, אלה מלחים. דרך אגב, עד 400 זה לא נחשב מזיק או מסוכן, כלומר התקן של משרד הבריאות זה שעד 400 אפשר לשתות בשקט. לכן זה לא התקרב בכלל לאזור האדום או אפילו הכתום. אבל זה לא חשוב בעיניי, כי ברגע שמזייפים נתונים של בדיקות, אז אתה יודע איפה זה מתחיל, אבל אתה לא יודע איפה זה נגמר".

 
מה יוצא להם מזה, השר שטייניץ?
"כנראה שבמתקן... כשמדובר בשורק, לא זייפו את הנתונים של הבדיקות אלא פשוט הפעילו את המתקן באופן קצת שונה ששינה את איכות המים בשעת הבדיקה, ובמשך היממה הפעילו אותו בדפוס אחר שיותר חסך אנרגיה וכל מיני עלויות אחרות, זאת אומרת יצא שם חיסכון כספי מסוים למתקן. בפלמחים, החריגה היא הרבה יותר קטנה בממדים שלה, אבל מצד שני הדפוס הרבה יותר חמור, כי בפלמחים פשוט זייפו או העבירו נתונים שונים מנתוני הבדיקות שהתבצעו בפועל".
 
כלומר, זה צריך ללכת למשטרה על פי מה שאני מבינה.
"נכון, אני מהרגע הראשון, כבר ביום למחרת זימנתי את הפרקליטות אליי. ביקשתי שהחקירה, שהיא יותר בפן המקצועי, תלווה על ידי גורמי הפרקליטות, לאורך כל הדרך - ובאמת לאור הדפוס השיטתי שנראה על פניו כזיוף נתונים, במקרה של שורק, אנחנו גם החלטנו בשיתוף עם הפרקליטות להעביר את זה למשטרת ישראל". 
 
אתה לא מודאג מהחלשת שומרי הסף שלנו?
"אני רוצה להגיד לך שאני לא מודאג בכלל, להפך". 
 
כי מה?
"אני חושב שהמבקר צודק. מבקר המדינה, דווקא כדי לשמור על יעילותו, על התרומה האמיתית שלו למבוקרים, שאלה אנחנו, משרדי הממשלה, גופי המדינה, חייב לשמור על הגזרה שבאמת הוקצתה של ביקורת המדינה, ולא למשל לנסות לנהל את משרדי הממשלה על ידי מה שקראו 'ביקורת בזמן אמת', שהמשמעות היא שמבקר המדינה מקבל את ההחלטות ואז נשאלת השאלה מי יבקר את ההחלטות של המבקר". 
  
אבל מה שווה הביקורת של מבקר מדינה בדיעבד?
"היא שווה מאוד, כי המטרה העיקרית בגוף שנקרא מבקר המדינה, להבדיל מהפרקליטות והמשטרה, היא לא להעניש אלא לתקן, לשפר את המערכת". 

נכון, אז צריך לתקן אולי תוך כדי תנועה, זה תפקידו של מבקר, כלשהו. 
"זה לא מקובל ברוב העולם ואני אסביר לך גם למה. כשמבקר נותן הוראות למשרדי ממשלה, כלומר אומר 'תחליטו כך או תחליטו אחרת', הוא בעצם הופך למשרד עצמו. כלומר אז, צריך לשאול איך היה תהליך קבלת ההחלטות של המבקר, מה נשקל? מה לא נשקל? מה למדו מהעבר? מה לא למדו מהעבר? ואז בעצם צריך למנות מבקר למבקר כי אתה רוצה לבקר את תהליך קבלת ההחלטות. לכן אסור שהמבקר יבוא במקום הממשלה. הממשלה מקבלת החלטות, לא המבקר. המבקר בודק את החלטות הממשלה דרך קבלתן, מעיר את הערותיו כדי שהממשלה תשפר את התנהלותה לאור ממצאיו בעתיד. הוא לא מחליט במקום משרדי הממשלה". 

מה דעתך על הסיפור שפרסם אתמול לגבי איילת שקד והחסינות?
"לדעתי זה סיפור מופרך לחלוטין, כי כל בר דעת יודע שזה פשוט חסר שחר ששר משפטים לא יכול לסגור תיקים או להתערב בחקירות משטרה ופרקליטות, ולכן אני לא יודע מאיפה הגיע הסיפור הזה".
 
היא יודעת שהיא לא יכולה לסגור תיקים אבל היא יכולה להשפיע על היועמ"ש שהיא קרובה אליו.
"בעיניי קרבה או יחסים טובים לא משפיעה, וטוב שכך, במדינת ישראל על חקירות פליליות, לא מאפשרת סגירת תיקים".
 
אתה יודע שלא היו דברים? או שאתה רוצה לשער שלא היו דברים?
"אני לא יודע מה כל אחד אומר בכל מיני שיחות או מעלה השערות. אני משוכנע שאיילת שקד לא הגתה דבר כזה ולכן, לא יודע מה אמר כל אחד בשיחות כאלה ואחרות בכל מיני שיחות כאלה ואחרות אבל זה פשוט סיפור שאין לו היתכנות".