"את הדברים כתבתי ביוני במאמר ב'הארץ'. העמדתו לדין של נתניהו באשמת שוחד כאשר הוא קיבל בסך הכל סיקור הוגן זה תקדים הזוי. זה לא קרה מעולם בארץ ובשום מקום בעולם. שי ניצן הודה בכך. זה ערעור של כל מערכת היחסים בין פוליטיקאים ופקידי מדינה לבין התקשורת. בוועדת הכלכלה התקיים דיון בנושא. עמוס שוקן ישב בכל ישיבה מתוך אינטרס לדאוג לעיתון וקרא לא לבטל פרסומים על מכירת סיגריות בעיתונות הכתובה".
"מי שדאג לחוק הזה היו חברי הכנסת. ציינתי את שוקן בגלל עמדתו התקיפה של העיתון לפיה סיקור אוהד שווה שוחד. מה חבר כנסת שיושב בוועדה כזו חושב? אני אהיה בסדר עם שוקן והוא יהיה בסדר איתי בסיקור שלו. אני יכול לתת לך עשרות דוגמאות של יחסי תן וקח בין עיתונאי לפוליטיקאי. פקיד מדינה מדליף סקופים לעיתונאי מתוך רצונו להתקדם בתפקידו, אותו עיתונאי נותן לו סיקור אוהד ואלו היחסים בין השניים. זה לא במישור הפלילי. להעמיד את ראש הממשלה בנושא תקדימי שכזה פוגע ביסודות הדמוקרטיה של מדינת מדובר על כך שראש הממשלה נתן בתמורה הטבות רגולטוריות בשווי של מאות אלפי שקלים.
"בשביל שיהיה שוחד צריך להיות מתת. אם קובעים שסיקור אוהד הוא שווה לכסף – זה מערער את כל מערכת היחסים בין התקשורת, הפוליטיקאים ופקידי המדינה. אין ספק ש'ישראל היום' מפרגן לנתניהו והוא בתמורה מנע פגיעה רגולטורית כלכלית בעיתון ב-2015. למה לא מעמידים את שלדון אדלסון לדין באשמת מתן שוחד ואת נתניהו כמי שקיבל שוחד?".
התרעות פיקוד העורף