"אפשר לומר שיש התקדמות מסוימת בכמה תחומים חשובים, אבל זה עדיין רחוק מלהשביע את רצוננו. דורשים החלטת ממשלה ולכן נמשיך במאבק", כך אמר הערב (חמישי) חה"כ איימן עודה, יו"ר "הרשימה המשותפת", בתום פגישה שנמשכה שלוש שעות עם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בעניין האלימות הגואה ומקרי הרצח הרבים במגזר הערבי.

השר התראיין בתום הפגישה כאמור ל"ערוץ 13",  לאחר שלפני כשלושה ימים עורר סערה כשאמר כי "החברה הערבית היא חברה מאוד מאוד אלימה. זה קשור לזה שבתרבות שלהם סכסוכים, במקום להיגמר בתביעה נגמרים בשליפת סכין או נשק".


יש הזנחה של הבעיה מזה שנים רבות ומצד כל הממשלות.

"אתה צודק. זה נכון שהייתה הזנחה של הרבה שנים שלא הוקמו תחנות משטרה ולא גויסו שוטרים לטיפול ביישובים הערביים. מאז שאני התחלתי את התפקיד שמתי את הנושא בראש סדר העדיפויות וטיפלתי בו, ולמרות העזרה הרבה והמשאבים שהוקצו לציבור הערבי, עדיין לא זכינו לשיתוף פעולה וזה מצער. כל מוות הוא אסון וטרגדיה. אני חושב ששני הצדדים צריכים להתעלות מעל לחילוקי הדעות הפוליטיים. אני לא מסכים עם אף דעה של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. כשמדובר בהצלת חיי אדם אנחנו חייבים לפנות יחד לציבור. יש תגבור של 620 שוטרים נוספים שמוצבים באופן קבוע. כל יחידת להב 433 שמה את הפשיעה במגזר הערבי בראש מעייניה. היום ראיתם מעצרים בג'נין של רוצחים שביצעו את הרצח בחתונה ונעצרו על ידי מסתערבים. כל מבצע כזה מצריך עשרות שוטרים שעובדים ומסכנים את חייהם".

למה אי אפשר לפתור את בעיית הפשיעה במגזר הערבי?

"קודם כל אפשר, אבל אין מדינה ואין מקום שאין בו פשיעה ואין בו מקרי רצח. מדינת ישראל היא אחת המדינות המערביות עם אחוזי הרצח הפלילי הנמוכים. בשיקגו יש 650 מקרי רצח בשנה על שלושה מיליון תושבים, ובישראל יש 110 מקרי רצח על תשעה מיליון תושבים. לצערנו, הפרופורציה בקהילה הערבית, שמהווה 60% ממקרי הרצח במדינה, היא פרופורציה בלתי נסבלת, וזה קשור לחוסר הנוכחות המשטרתית. להקים תחנת משטרה ולגייס שוטרים זה תהליך שלוקח חודשים ושנים בהיקפים האלה שהיו חסרים עשרות שנים. לשנות נורמות למשל שכמעט כל אזרח מחזיק נשק בלתי חוקי. זה הנשק, וזה השופטים במדינת ישראל שלא נותנים 5 או 7 שנות מאסר אלא במקרה הטוב כמה שעות עבודות שירות או במקרה הגרוע כמה חודשי מעצר. קשה מאוד להרתיע את חיילי ארגוני הפשיעה עם עונשים כאלה. יש פה הרבה כוחות שצריכים לעבוד יחד בסינכרון ובין היתר חברי הכנסת הערביים והמנהיגות שצריכה להגיד לציבור שלה שהמשטרה היא דבר חיובי, ואין פה הקשר פוליטי".

 

השר גלעד ארדן. צילום: דוברות המשטרההשר גלעד ארדן. צילום: דוברות המשטרה

 

התבטאות שעשויה לעורר מחלוקת על גרמניה: "זו תעודת עניות לממשלת גרמניה אתמול", אצלנו לא קורים פיגועים כאלה?

"אז אם קורים אצלנו דברים רעים זה אומר שאי אפשר להעביר ביקורת? אז אני יכול להסתכל במראה ולהגיד שיש לנו הרבה מה לשפר. למשל בשיטור במגזר הערבי. במקום שבו רצחו מיליוני יהודים בעבר ויש עלייה של 20% במקרים האנטישמיים, והממונה על האנטישמיות במדינה, ד"ר פליקס קליין שפגשתי אותו בגרמניה לפני שבוע וחצי ואומר שיהודים עם כיפה לא יכולים להסתובב בגרמניה. ממשלת גרמניה צריכה לעצור, היא ממשלה שיש לה יחסים עם איראן, היא לא פועלת לגנות את סין אבל כן מגנה את ישראל ואת מוסדות האו"ם. לפני שהיא מגיעה לשם כדאי שתגיע לחשבון נפש באשר לשאלה כיצד היא מאפשרת פגיעה באזרחיה היהודים שמותקפים ומנסים לרצוח אותם בבית כנסת ביום הקדוש ביותר. אני אומר את זה דווקא כי ממשלת גרמניה היא ידידה שלנו ובת ברית, אבל ברחובות שם קורים דברים רעים מאוד גם מצד הימין הקיצוני בגרמניה. הנה אמרתי: ימין קיצוני בגרמניה". 

אתה רוצה להגיד שתתמודד אחרי נתניהו?

"לא. אני חושב שמה שמעניין כרגע את העם הוא ממשלת האחדות שתוקם, כדי שלא ניגרר חלילה למערכת בחירות שלישית שאחריה יהיו עוד בחירות. זה רע מאוד למדינה".

שיירות המחאה

הבוקר יצאו שיירות של עשרות כלי רכב  מהגליל בצפון ועד הנגב בדרום, במחאה נגד מקרי הרצח והאלימות ונגד מה שכינו אוזלת היד של המשטרה והממשלה בטיפול באלימות ובפשע המאורגן במגזר הערבי.

נהגים עיכבו בכוונה את התנועה בכביש 6 ובכביש 1. ארבעה חברי כנסת ערבים קיבלו דוח תנועה, על מה שכונה "הפרעה לתנועה", לאחר שלדברי המשטרה לא עמדו בשוליים לאורך כביש 1. ח"כ סעיד אלחרומי שקיבל דוח כשעמד בשוליים ליד לטרון, אמר ל"מעריב", כי "מדובר בפרובוקציה מצד המשטרה". גם אזרחים רבים דיווחו על חלוקת דוחות תנועה.

חה"כ  עודה, שדחף את הציבור הערבי להצטרף למחאה ולנסוע "לאט לאט", אמר כי "במידה והמשטרה רוצה - יש לה את כל הכלים והיא כן יכולה לטפל בפשיעה ולאסוף את הנשק הבלתי חוקי. כשנהרג יהודי על ידי ערבי אז סוגרים שכונות ומצליחים להגיע לנאשם".

יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה, אמר כי "המספר הרב של המשתתפים בשיירה מוכיח שהעם שלנו מעוניין בחיים בכבוד. בממשלה יש מי שמשלה את עצמו שאנחנו עלולים להפנות את תשומת הלב לנושאים אחרים, אך 30 ההפגנות ביישובים הערביים הוכיחו אחרת. יש לנו זכויות לאומיות ואזרחיות במדינה".

ברכה הוסיף עוד, כי "הציבור הערבי ימשיך לפעול למאבק בפשיעה, כדי להתמודד עם אתגרים נוספים: הריסות הבתים, המצור על העיירות והכפרים, המאבק נגד הגזענות וסיום הכיבוש בהקמת מדינה פלסטינית ובירתה מזרח ירושלים".

בוועדת המעקב מעריכים, כי בשיירה השתתפו אלף כלי רכב, והנסיעה האיטית לירושלים נמשכה קרוב ל-9 שעות – במהלכן נוצרו פקקי ענק בשני הכבישים הראשיים של מדינת ישראל – כביש 1 וכביש 6. מלבד חברי הכנסת, השתתפו בשיירה גם ראשי רשויות וסגניהם, וכן הורים לקרבנות רצח. מוועדת המעקב נמסר, כי "המשטרה וכוחות הביטחון השתגעו והתחילו לרשום דוחות גם לחברי כנסת וגם למשתתפים, שאף עיכבו כמה מהם – צעד שהוא פרובוקטיבי, בניסיון להראות שהשיירה היא קטנה ולא ענקית".

המחאה הסתיימה ליד משרדי הממשלה בירושלים, שם נערכה הפגנה בהשתתפות מאות. בנאומים הדגישו הדוברים, בהם ראש עיריית סכנין, ספואת אבו ריא, את חשיבות המאבק נגד האלימות והפשיעה במגזר הערבי, והדגיש את המשך המאבק. אבו ריא קרא לממשלה לפעול לפי תוכנית מסודרת כדי לעקור את הפשיעה מהחברה הערבית.