הקבינט המדיני-בטחוני אישר היום (רביעי) את הקמתו של מנגנון פיקוח על השקעות זרות. ההחלטה התקבלה בתום שתי ישיבות של הקבינט שנערכו בימים האחרונים בעקבות לחץ של הממשל האמריקאי על ישראל לפקח על ההשקעות של סין בישראל בתחומי תשתיות, השקעות פיננסיות וטכנולוגיה, ברקע מלחמות הסחר בין ארצות הברית וסין. נציין כי לאחרונה, העבירה וושינגטון מספר פעמים מסרים של אי שביעות רצון מהעובדה שסין מגבירה את נוכחותה בשוק הישראלי. 

בוועדה ישתתפו נציגים בכירים ממשרד האוצר, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי וכן משקיפים מטעם משרד החוץ, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה ונציג נוסף ממשרד האוצר. הוועדה תתייעץ עם גורמי הביטחון והכלכלה הרלוונטיים. הפנייה לוועדה תעשה באופן וולונטרי ע"י הרגולטורים. עסקאות שלא מחייבות אישור ממשלתי – לא יובאו לדיון בוועדה. עבודת המטה להקמת הוועדה וסדרי עבודתה תבוצע תוך 45 יום. 

התהליכים שסוכמו יאזנו באופן ראוי בין הצורך לעודד השקעות זרות בישראל והבטחת המשך השגשוג הכלכלי, לבין שיקולי ביטחון לאומי. הוועדה תסייע לרגולטורים לשלב שיקולים של ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות בתחומי הפיננסים, התקשורת, התשתיות, התחבורה והאנרגיה. ההתייחסות תגובש בכפוף למחויבויותיה הביטחוניות של מדינת ישראל, תוך מתן דגש מרכזי להיבטים כלכליים רלוונטיים. 

ישראל מצטרפת בכך למדינות רבות, ביניהן ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה ועוד, אשר גיבשו גם הן תהליכים לטיוב הפיקוח על השקעות זרות מטעמי ביטחון לאומי. הרגולטורים יוכלו לפנות לוועדה החל מה-1.1.2020. הקבינט יתכנס שוב תוך 6 חודשים כדי לבחון את אופן עבודת הוועדה בכדי לבצע התאמות במידת הצורך.

עו"ד שרית מוסאיוף, שותפה במשרד מ.פירון ושות' המנהלת את פעילות סין במשרד הגיבה אמרה בתגובה כי "מנקודת המבט הנשקפת מחדרי העסקאות, קשה להשתחרר מהתחושה שבמקרה זה מדינת ישראל נכנעת לתכתיבים של גורמים זרים שדעתם אינה נוחה מהאופן שבו הכלכלה הישראלית מתפתחת. יותר מכך - מדובר בתקדים בעייתי שכן לכאורה, אם בעתיד מדינה אחרת לא תראה בעין יפה את העסקים שישראלים מבצעים עם מדינה אחרת – תוכל היא לבוא ולטעון שישראל כבר נהגה באופן דומה בעבר".

מוסאיוף הוסיפה ואמרה כי "זהו מדרון חלקלק שמסכן את האוטונומיה והריבונות של מדינת ישראל ולכאורה אף עשוי להגביל את חופש העיסוק של יזמים. דווקא בשל היותה של ישראל מדינה קטנה עם שוק מוגבל – אין היא, או יזמיה, יכולים להרשות לעצמם 'לוותר' על עסקים במדינות עם שווקים גדולים ומפותחים כמו זה הקיים בסין. חרף ההחלטה מהיום, עסקאות עם משקיעים סיניים ימשיכו להיחתם במתווים יצירתיים שיותאמו בכל מקרה לגופו תוך הגנה מירבית על החששות הכרוכים בעסקאות שכאלה ותוך בטחון מלא כי טכנולוגיה המיוצאת מישראל לא תהא כזו המסכנת בדרך זו או אחרת את אינטרסים אסטרטגיים.

לפני כחצי שנה, לאחר שחתם על ההכרה האמריקאית ברמת הגולן, דרש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מראש הממשלה בנימין נתניהו לצנן את הקשרים עם סין, ולא - הסיוע הביטחוני האמריקאי ייפגע. בפגישה שנערכה בבית הלבן ב-26 במרץ והתחילה בתצלומים מחוייכים הייתה פחות נעימה מאחורי דלתות סגורות, וזאת בשל החשש האמריקאי מההתפשטות הסינית ברחבי המזרח התיכון והעולם כולו. 
 
במהלך הפגישה העלה הנשיא את הנושא וציין את החשש האמריקאי מהמיזמים הסיניים בישראל, כמו הנמל החדש בחיפה, והאפשרות שחברות תקשורת סיניות כמו וואווי או ZTE ישתתפו בהקמת רשת סלולרית דור 5 בארץ, וזאת מחשש שהסינים ישתמשו במיזמים כמעין אלה לצורכי ריגול.