סקר "המכון הישראלי לדמוקרטיה" שפורסם הערב (ראשוןׂ) הציב בפני מצביעי המפלגות השונות את השאלה האם היו מעוניינים שהמפלגה לה הצביעו תצטרף לממשלה בראשות יו"ר כחול לבן, בני גנץ. התוצאות המפתיעות של הסקר הן שקרוב למחצית ממצביעי מפלגות הימין, 48% ממצביעי הליכוד ו-49% ממצביעי ימינה (שהתפצלה לשתי סיעות) היו מעוניינים שמפלגות אלו תשבנה תחת גנץ בממשלה.

יתר תוצאות הסקר מפתיעות פחות. בקרב המפלגות החרדיות אחוזי התמיכה בהצטרפות לממשלת גנץ נמוכים ועומדים על 32% ממצביעי ש"ס ו-29% בלבד ממצביעי יהדות התורה. מנגד, 75% ממצביעי הרשימה המשותפת הביעו תמיכה בכניסת הרשימה לממשלה.

67% מקרב מצביעי ישראל ביתנו הביעו תמיכה בכניסת המפלגה לממשלה. אחוזי התמיכה בקרב מצביעי מפלגות השמאל היו גבוהים כצפוי: 92.5% ממצביעי העבודה-גשר ו-86% ממצביעי המחנה הדמוקרטי הביעו את תמיכתם. גם מצביעי כחול לבן נדגמו בסקר, אף על פי שכמובן לא ייתכן שגנץ ירכיב ממשלה ומפלגתו שלו לא תשב בה. 95.5% ממצביעי המפלגה הביעו תמיכה.

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיהסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד עולה מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה כי רוב  היהודים (60%) מעדיפים ממשלת אחדות, בקרב הערבים העדפה זו שלישית אחרי בחירות חוזרות או הקמת ממשלת מיעוט. ההבדלים במידת התמיכה בממשלת אחדות לפי מחנה פוליטי הם קטנים, ומדובר תמיד ברוב: 64.5% במרכז, 60% בימין ו-57% בשמאל. מעבר לכך, בעוד שבשמאל ובמרכז ההעדפה השנייה היא ממשלת מיעוט (20% ו- 16% בהתאמה) הרי שבימין ההעדפה השנייה היא בחירות חוזרות (20%).

בתוך כך, הציבור הישראלי חצוי בשאלה האם מפלגת כחול לבן תישאר מאוחדת אם בני גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה. 40% סבורים שהסיכויים לכך שתישאר מפלגה אחת גדולים, לעומת 40% הסבורים שתתפרק. נתון זה מעניין בעיקר לאור תוצאות סקר שנערך לאחר הבחירות באפריל 2019, בו הרוב (55%) העריכו שהמפלגה לא תשרוד. כלומר יש שיפור בהערכת תוחלת החיים של המפלגה החדשה.

בנושא יחסי ישראל-ארה"ב מתברר כי כמחצית מהציבור הישראלי (50.5%) סבור שביטחון ישראל אינו מהווה שיקול מרכזי של הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית, שעה שרק 35.5% מרגישים שנשיא ארצות הברית מחויב לביטחונה של ישראל כשיקול מדיני עיקרי. נתון זה מבטא ירידה לעומת סקר קודם (מאי 2017) אז רוב (54%) מהישראלים ציינו כי ביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי במדיניות החוץ של הנשיא טראמפ.