במערכת הפוליטית מעריכים שהיוזמה לעריכת בחירות לראשות הממשלה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, לא תתממש. זאת לאחר שגם נתניהו בעצמו הסתייג ממנה רשמית. היועץ המשפטי של הכנסת אמר למעריב כי  "הוראת השעה דורשת הליך חקיקה מלא, שדורש רוב של 61 חברי כנסת", דבר שיקשה על יישום היוזמה. 

הרעיון לחסוך מהמדינה מיליארדי שקלים ולקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה, במקום סבב שלישי של בחירות לכנסת, עלה שלשום בערב בלשכת ראש הממשלה בכנסת במפגש ראשי בלוק ה־55.  מי שהעלה את האפשרות 55 היה שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי. לדברי מקורביו, לפי הערכתו, פתרון לפלונטר הפוליטי לא נראה לעין והאפשרות של בחירות נוספות הופכת למציאותית מיום ליום. נוכח המצב המורכב הזה, דרעי הציע לקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה כהוראת השעה של ממשלת מעבר: ללא פיזור הכנסת ה־22 ועל סמך פנקס הבוחרים הקיים. הבחירות יערכו תוך 30 ימים ומי שמנצח - הוא שיקים את הממשלה.

דרעי מקדם, נתניהו מתנגד. צילום: פלאש 90
דרעי מקדם, נתניהו מתנגד. צילום: פלאש 90


גורמים בכחול לבן מיהרו להבהיר כי "מדובר בספין של הליכוד ולא מעבר לכך. הליכוד לא מסוגל להעביר את ההחלטה הזאת, כי אין רוב. נתניהו חושש מהתרסקות מפלגתו בבחירות הבאות לכנסת".  מפלגת ישראל ביתנו לא הביעה את עמדתה בנושא. בליכוד נרשמו חילוקי דעות. לדברי יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר: "ההצעה לקיים בחירות ישירות הוגשה לאחרונה לרה"מ נתניהו והוא שוקל את האפשרות הזאת מכיוון שזה עשוי לפתור את הפלונטר הפוליטי שנוצר". גם השר אופיר אקוניס הביע תמיכה בבחירות ישירות: "חוק הבחירה הישירה הוא אחד הפתרונות לתסבוכת הפוליטית". 
 
לעומת אקוניס וזוהר, ח"כ יואב קיש (הליכוד) הביע התנגדות וכתב בחשבון הטוויטר שלו כי "המהלך עלול לפגוע במפלגות הגדולות ויביא לחוסר יציבות. צריך פתרון אחר". יו"ר הימין החדש, ח"כ איילת שקד, הביעה תמיכה ברעיון. בוועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה, אמרה שקד כי "יוזמת דרעי לבחירה ישירה במצב הנוכחי, נכונה. בכנסת החלו לעבוד על החוק ואנחנו נתמוך בו". תומך נוסף בהצעת דרעי הוא יו"ר העבודה־גשר ח"כ עמיר פרץ, שאמר אתמול כי הוא רואה ביוזמה "רעיון חיובי שיובא לדיון בסיעת העבודה בכנסת".
 
מי שצינן מעט את הרוחות בדיון הפוליטי סביב הרעיון של קיום בחירות ישירות לראשות הממשלה, היה נתניהו עצמו, שהבהיר בהודעה בשם הליכוד כי "ראש הממשלה לא מקדם את חוק הבחירה הישירה, אלא את הקמתה של ממשלת אחדות לאומית רחבה – הממשלה היחידה שאפשר להקים ושמדינת ישראל זקוקה לה בעת הזאת". עם זאת גורמים בליכוד אומרים כי "הרעיון לא נגנז, הוא לא מקודם לעת עתה ולא ירד סופית מהפרק".