ההודעה אמש (חמישי) של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הייתה באוויר החל מפרסום כתב החשדות בעניינו של ראש הממשלה. הררי מילים נכתבו בנושא, אך התוצאה בסוף ההליך הוא שכתב החשדות נשאר כמעט ככתבו וכלשונו.
למעשה, לאחר תקופה ארוכה של ציפייה והכלה בה השיח הציבורי געש ורעש ההפגנות משני הצדדים מילאו את כיכר גורן מדי שבוע, והעין הציבורית ראתה שההליך השיפוטי מתכתב היטב עם ההליך הפוליטי, נראה שלא הרבה השתנה אמש.

גם אם יש קולות מתוך המחנה אשר מביעים קולות שאינם תואמים לרצונות של רה"מ, נתניהו עדיין מצליח לשמור על בסיס התמיכה הבלוק יציב ומגובש. ההכרזה אתמול היא רק שלב נוסף במערכה. עבור הגורמים המשפטיים לאחר שיצאו ההודעות הנוגעות לכתבי האישום, ברור כי גם העתירות לבג"ץ כבר בדרך.
עולה השאלה-האם לשון החוק היא הנותנת? כלומר, ברור כי פרקליטות המדינה תתקשה להגן בבג"ץ על החלטה שבה נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה תחת כתב אישום. 
נאום נתניהו. צילום: מתוך חדשות 13
בנוסף, סיום תפקידו הקרב של פרקליט המדינה, שי ניצן, כאשר לא מתגבשת לה כל ועדת איתור להחליפו, יכולה אף היא להשפיע על התיקים ועל הדיונים אם וכאשר ייפתח משפטו של ראש הממשלה.
מתגובתו של ראש הממשלה אמש כבר ברור שלפנינו מערכה ציבורית ארוכה ומערכה משפטית ארוכה. ברור גם שהבחירות הקרבות שמסתמנות כדבר בלתי נמנע יעמדו תחת הידיעה שלראש הממשלה יש כתב אישום. כעת ברור כי היריב הפוליטי הבא כבר נקבע ואלו החוקרים. "לחקור את החוקרים" אמר נתניהו וזה הופך להיות או אנחנו או הם.