על רקע העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לפני יומיים, בה דרשה את התפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מכל תפקידיו בעקבות הגשת כתב האישום נגדו, התארח היום (רביעי) פרופ' משה כהן אליה, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ומומחה למשפט חוקתי בתוכניתו של אראל סג"ל ב-103FM, והזהיר מפני התערבות מערכת המשפט בעתידו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגדו.
"בפסק דין דרעי-פנחסי בשנות ה-90 קבע בית המשפט העליון שההחלטה להגיש כתב אישום נגד שר או סגן שר מחייב את ראש הממשלה להזיז את השר מתפקידו. כרגע היא לא רלוונטית באופן ישיר לעניינו. בחוק יסוד הממשלה, שעודכן בעקבות לקח פרשת דרעי-פנחסי, נקבע שהמצב לגבי ראש ממשלה מכהן הוא שונה. כשראש ממשלה מכהן נאלץ להתפטר בגלל שהוגש נגדו כתב אישום - כל הממשלה נאלצת להתפטר יחד איתו".
וזה אומר שהיועץ המשפטי יכול לפטר ממשלה. דבר בלתי נסבל בדמוקרטיה.
"אני נוטה להסכים. לגרום לכך שראש ממשלה יתפטר כשאין פסק משפטי חלוט נגדו הוא מהלך שלא קביל משפטית. אני לא רואה סעיף משפטי סביר שיוכל לחייב את ראש הממשלה המכהן להתפטר".
כעת דנים בסוגיה מה קורה לראש ממשלה מכהן בממשלת מעבר שרוצה להתמודד מחדש לכנסת. אהרון ברק אמר שהמצב במקרה הזה של ראש הממשלה אינו ברור.
"נוצרה עכשיו זירה נוספת בה כן מועלות טענות סבירות. טוענים שאין כאן הסדר מפורש של העברת ראש ממשלה מכהן מתפקידו אלא אי הענקת מינוי למועמד להיות ראש ממשלה. בנושא הזה יש שיקול דעת לנשיא במסגרת שאר השיקולים הרלוונטיים. צריך להביא בחשבון את שאלת אמון הציבור ואת העובדה שהחלטה להגיש כתב אישום מהווה ראייה מנהלית. פרופ' מרדכי קרמניצר סבור שהמקרה של נתניהו שונה מזה של אולמרט כי העבירות שנתניהו לכאורה ביצע קרו במהלך תפקידו כרה"מ ומתן המינוי מחדש זה מאפשר לכאורה לפושע לחזור לזירת הפשע. זו טענה שאינה מופרכת אם מתבססים על הלכת דרעי-פנחסי בשנות ה-90".
דווקא בגלל זה יש את שאלת החסינות.
"זה נכון שעל פי עקרונות החסינות, אתה חסין אם ביצעת עבירה שקשורה לתפקידך".
אם הוא יקבל חסינות לא תעלה השאלה אם הוא יעמוד לדין. האם יכולים לפסול אותו במצב כזה מלקבל את המועמדות לראשות הממשלה?
"אפשר לטעון לחסינות כחבר כנסת אך כראש ממשלה הסטנדרט שנדרש ממך הוא הרבה יותר גבוה. יש סבירות מאוד גבוהה שבית המשפט העליון יתערב בהחלטה של וועדת הכנסת שלא להסיר את החסינות של נתניהו. בהינתן שבית המשפט יקבע שהחסינות לא תקפה, אפשר לשים את זה בצד. השאלה המעניינת באמת היא מה תהיה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לסמכות הנשיא למנות את ראש הממשלה כמתמודד לתפקיד".