שמה של כהן, שנפטרה שבוע לפני יום הולדתה ה-94, נודע בצעירותה כלוחמת במחתרת לח״י, בה הייתה הקריינית של תחנת השידור החשאית. היא נאסרה על ידי הבולשת הבריטית במהלך אחד השידורים, נשפטה לשבע שנות מאסר, וביצעה בריחה נועזת מן הכלא על מנת לשוב לשורות המחתרת.
כהן הנהיגה במשך שנים את מחנה נאמני ארץ ישראל, לצד פרופסור יובל נאמן. היא פעלה בזירה הציבורית לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, והייתה אחת המתנגדות הבולטות לנסיגה מסיני ולהריסת חבל ימית. אבן סברה שהסכם השלום עם מצרים צריך להתבסס על העקרון של "שלום תמורת שלום", וראתה במשוואה "שטחים + שלום תמורת שלום" - עיוות מוסרי ופרס לתוקפן ללא כל צידוק.
כהן היא כלת פרס ישראל לשנת תשס"ג על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בשנת 2007 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים" ובשנת 2014 הוענק לה תואר "יקירת ההתיישבות" בכנס ירושלים. ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל הדליקה כהן משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
התרעות פיקוד העורף