התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה היום (שישי) כי קיים בסיס לפתיחת חקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה מצד ישראל בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה. התובעת ביקשה לקבל משופטי בית הדין חוות דעת נוספת תוך 120 ימים, או אז תקבל את ההחלטה האם לפתוח בחקירה כאמור.

משמעות ההכרזה מבחינת התובעת היא, כי התמלאו כל התנאים לפתיחה בחקירה בגין חומרתם של המעשים ולא נגד אינטרס הקורבנות. התובעת פנתה לערכאה מקדמית של בית המשפט שתכריע מה השטח שתחת סמכותה. מבחינתה של התובעת, הסמכות הנתונה בידיה היא על על מזרח ירושלים, עזה ואוגדת יהודה ושומרון. בבקשתה לחות דעת היא מבקשת למעשה להגדיר לגיטימציה וגם חוקיות על סמכותו של בית המשפט למקרה ספציפי זה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת התובעת הראשית ואמר כי "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבינלאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. זה אבסורד. אנחנו נאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית. תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי כנראה החליטה שלא לדחות על הסף את העתירה הפלסטינית נגד מדינת ישראל. זוהי החלטה שערורייתית חסרת בסיס".
 
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - עדאללה מסר בתגובה להחלטה כי "אנו סבורים כי בהתחשב בעובדות, אף החלטה אחרת של התובעת בבית הדין הבינלאומי אינה עולה על הדעת ואנו מברכים עליה. עמדתנו היא שלבית הדין הפלילי בהאג יש את סמכות המלאה לשפוט ולהכריע בדבר אחריות פלילית של ישראל בגין עבירות נגד החוק הבינלאומי ועל ביצוע פשעי מלחמה. לאור בקשתה של התובעת בנסודה, שקורבנות פלסטינים וארגוני זכויות אדם ישתפו פעולה עם החקירה, מרכז עדאללה, כמומחה למשפט ישראלי, נכון להעביר את כל המידע המשפטי שברשותו ובכוונתו להעביר חוות דעת משפטיות ככל שהדבר יסייע לקדם את זכויות האדם ואת הצדק".
 
חה"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת התייחס גם הוא להחלטת התובעת הראשית בהאג: "מי מפחד מהמשפט הבינלאומי? רק מי שיש לו מה להסתיר. מנדלבליט טוען שביה"ד בהאג חסר סמכות שיפוטית על ישראל. הוא צריך לדעת שלכיבוש יש השלכות. כשבונים התנחלויות, מנשלים קהילות ילידיות ויורים במפגינים - יש לכך השלכות. כשהממשלה מתכחשת לזכויות הפלסטינים ולחוק הבינלאומי - צריך שתהיינה לכך השלכות".

מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת, אמר כי החלטתה של התובעת היא "צעד חיובי ומעודד, שמקרב את פלסטין לפתיחת חקירה פלילית נגד פשעי המלחמה שבוצעו, ולשימת קץ לחסינותם של מבצעי הפשעים. זהו מסר של תקווה עבור עמנו כי חקר הצדק אפשרי".

יעל ויאס גבירצמן, מומחית למשפט בינלאומי אמרה: "אין ספק שהפנייה הפלסטינית משנת 2015 שכעת התובעת מגיעה להכרעה בגינה, מעמידה את בית המשפט באחד האתגרים הגדולים הצפויים לו בין משפט לפוליטיקה. גם ההתנהלות וגם ההחלטות עצמן יגדירו את מקומו בהתערבות וביישוב הסכסוכים, בראש בראשונה בסכסוך הישראלי פלסטיני. ככל שינהג בית המשפט באופן בלת תלוי - רק כך הוא יגביר את הלגיטימציה שלו. כל העיניים מופנות כעת לבית המשפט בשל הרגישות הגבוהה של המצב".
 
היועץ המשפטי לממשלה  אביחי מנדלבליט פרסם מוקדם יותר היום חוות דעת, לפיה לבית הדין בהאג אין סמכות לדון בתלונות הפלסטיניות נגד ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. לפי הודעתו, לבית הדין אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל, שאינה חברה בבית הדין, וכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי. הוא כתב: "לא לשם כף הוקם בית הדין. אין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".

אביחי מנדלבליט. צילום: הדס פרוש, פלאש 90אביחי מנדלבליט. צילום: הדס פרוש, פלאש 90


"לפני כשנה, הודעתי כי אני שוקל לפרסם עמדה מטעמי בעניין העדר הסמכות של בית הדין לדון בתלונה הפלסטינית בצורת חוות דעת סדורה ומנומקת. זאת, על מנת לתת פומבי לעמדה שישראל מציגה בערוצים דיפלומטיים ומשפטיים שונים בעניין זה. כעת, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, במסגרת הדוח השנתי, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו. חוות הדעת מבהירה כי בית הדין משולל סמכות שיפוט לקיים הליכים בנסיבות העניין הנוכחי, וזאת מהטעמים הבאים: רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא. הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר".

עוד כתב היועמ"ש, כי "לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן".

"הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים", כתב מנדלבליט.

ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט הבינלאומי הפומבי כתב כי "זה חמש שנים מנוהלת בדיקה מקדמית בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא מדובר בחקירה אלא בשלב ראשוני שבו התובע של בית הדין אמור לשקול אם יש מקום לפתוח בחקירה. אם יש חשד לעבירות, בסוף הבדיקה תתקבל החלטה אם לעבור לחקירה. השאלה המרכזית שנבחנת היא האם לבית הדין הבינלאומי יש סמכות שיפוט ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפלסטינים מנסים ולא בפעם הראשונה לפנות לבית הדין. עמדת מדינת ישראל היא שלבית הדין בהאג אין סמכות שיפוט ביחס לסכסוך. ישראל לא חברה בבית הדין והרשות הפלסטינית היא לא מדינה. הם מנסים לטעון שכן, שזאת מדינה, והתובעת בהאג צריכה להכריע. היועץ המשפטי לממשלה ומערך השירות הציבורי יעשו את כל מה שנדרש להגן על אינטרסים של מדינת ישראל".