משמעות ההכרזה מבחינת התובעת היא, כי התמלאו כל התנאים לפתיחה בחקירה בגין חומרתם של המעשים ולא נגד אינטרס הקורבנות. התובעת פנתה לערכאה מקדמית של בית המשפט שתכריע מה השטח שתחת סמכותה. מבחינתה של התובעת, הסמכות הנתונה בידיה היא על על מזרח ירושלים, עזה ואוגדת יהודה ושומרון. בבקשתה לחות דעת היא מבקשת למעשה להגדיר לגיטימציה וגם חוקיות על סמכותו של בית המשפט למקרה ספציפי זה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת התובעת הראשית ואמר כי "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבינלאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. זה אבסורד. אנחנו נאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית. תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי כנראה החליטה שלא לדחות על הסף את העתירה הפלסטינית נגד מדינת ישראל. זוהי החלטה שערורייתית חסרת בסיס".
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - עדאללה מסר בתגובה להחלטה כי "אנו סבורים כי בהתחשב בעובדות, אף החלטה אחרת של התובעת בבית הדין הבינלאומי אינה עולה על הדעת ואנו מברכים עליה. עמדתנו היא שלבית הדין הפלילי בהאג יש את סמכות המלאה לשפוט ולהכריע בדבר אחריות פלילית של ישראל בגין עבירות נגד החוק הבינלאומי ועל ביצוע פשעי מלחמה. לאור בקשתה של התובעת בנסודה, שקורבנות פלסטינים וארגוני זכויות אדם ישתפו פעולה עם החקירה, מרכז עדאללה, כמומחה למשפט ישראלי, נכון להעביר את כל המידע המשפטי שברשותו ובכוונתו להעביר חוות דעת משפטיות ככל שהדבר יסייע לקדם את זכויות האדם ואת הצדק".
מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת, אמר כי החלטתה של התובעת היא "צעד חיובי ומעודד, שמקרב את פלסטין לפתיחת חקירה פלילית נגד פשעי המלחמה שבוצעו, ולשימת קץ לחסינותם של מבצעי הפשעים. זהו מסר של תקווה עבור עמנו כי חקר הצדק אפשרי".
"לפני כשנה, הודעתי כי אני שוקל לפרסם עמדה מטעמי בעניין העדר הסמכות של בית הדין לדון בתלונה הפלסטינית בצורת חוות דעת סדורה ומנומקת. זאת, על מנת לתת פומבי לעמדה שישראל מציגה בערוצים דיפלומטיים ומשפטיים שונים בעניין זה. כעת, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, במסגרת הדוח השנתי, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו. חוות הדעת מבהירה כי בית הדין משולל סמכות שיפוט לקיים הליכים בנסיבות העניין הנוכחי, וזאת מהטעמים הבאים: רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא. הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר".
עוד כתב היועמ"ש, כי "לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן".
"הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים", כתב מנדלבליט.