בעקבות דיווחים על כך שבמסגרת המאמצים לשחרור נעמה יששכר דורשת רוסיה לקבל לבעלותה את חצר אלכסנדר בעיר העתיקה, הגיע לידי מעריב מסמך המאשר שישראל כבר נענתה לבקשה הרוסית - לפני כשלושה שבועות.

לפי המסמך, מדובר בסיומו של סכסוך ממושך סביב אחד האתרים ההיסטוריים המרכזיים בארץ, השוכן בסמיכות למתחם כנסיית הקבר ושייך לכנסייה הרוסית האורתודוקסית (פרבוסלבית).

המסמך. צילום מסךהמסמך. צילום מסך

הקרקע שעליה נבנתה החצר (הכוללת את כנסיית אלכסנדר נבסקי ומספר בניינים נוספים, שכולם ביחד מוכרים תחת השם חצר אלכסנדר), נרכשה בשנת  1859 על-ידי ממשלת הקיסר הרוסי  אלכסנדר השלישי. לפי התוכנית המקורית, המתחם יועד לבניין הקונסוליה הרוסית בירושלים. אולם, בהמשך הוחלט להפוך את המקום לאתר הכנסייה הפרבוסלבית שנבנתה בשטח החצר בסוף המאה ה-19 ופועלת עד היום. 

הסכסוך סביב הבעלות על חצר אלכסנדר החל אחרי המהפכה הקומוניסטית ברוסיה בשנת 1917.  מאז ועד היום, שני ארגונים עם שמות כמעט זהים, טוענים לבעלות על המתחם. הראשון הוא החברה הפלסטינית הקיסרית האורתודוקסית ההיסטורית, שמנהלת בפועל את המתחם. בראשותה עומד ניקולאי גופמן–וורונצוב, אזרח גרמני  בעל שורשים יהודיים, שהתמנה ליו”ר הארגון בשנת 2004.

הארגון המתחרה הוא החברה הפלסטינית הקיסרית הפרבוסלאבית, שנחשב למקורב לקרמלין ולנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מי שעומד בראשו מ- 2007 הוא סרגיי סטפשין, ראש ממשלת רוסיה לשעבר. כהונתו בתפקיד הייתה קצרה, נמשכה מספר חודשים  בלבד בשנת 1999 ומי שהחליף אותו היה פוטין. מאז, השניים נמצאים ביחסים ידידותיים. סטפשין מילא מספר תפקידים חשובים עד שהגיע לראשות החברה העוסקת בניהול הרכוש הרוסי בישראל. 

סכסוך הבעלות בין שתי החברות נמשך יותר מעשור. במסגרתו, סטפשין כינה את גופמן-וורונצוב “ מתחזה” ודרש  להעביר את הבעלות על המתחם ההיסטורי לידי ארגונו, המקורב לקרמלין. 

בשנת 2015, ראש ממשלת רוסיה דאז, דמיטרי מדבדב, אף הוציא פנייה רשמית למדינת ישראל , בה ביקש לשים סוף לאי-וודאות ולהסדיר בעלות על חצר אלכסנדר. לפי  סטפשין, הפנייה הועברה למשרד המשפטים הישראלי, שהעדיף לדחות את ההחלטה בנושא.

באחרונה, על רקע הדיווחים על כך שבין מוסקבה לירושלים מתבשלת עסקה, במסגרתה  יעניק פוטין חנינה ליששכר, שנידונה ל-7 וחצי שנות מאסר לאחר שברשותה נמצאה כמות קטנה של חשיש,  סגן שר החוץ הרוסי, מיכאל בוגדנוב, נכנס לעובי הקורה בסכסוך על חצר אלכסנדר.

אחד התפקידים החשובים של בוגדנוב הוא  פיקוח על הרכוש הרוסי בישראל. לפני כשבוע, השרה גילה גמליאל נפגשה עימו במוסקבה ועל פי מקורביה, דנה עימו  ב”שחרור נעמה יששכר מטעמים הומניטריים”. אתמול הגיע  בוגדנוב ארצה, יומיים לפני הגעת פוטין לפורום השואה הבינלאומי ושוב נפגש עם גמליאל. בסיום הפגישה אמרה השרה:  “מתוך אחריות לאומית ולבקשת ראש הממשלה, לא אפרט על תוכן הפגישה”.

חצר אלכסנדר. צילום: אולג קרופסקיחצר אלכסנדר. צילום: אולג קרופסקי

בעקבות ההתרחשויות האחרונות, ובכלל זה המגעים של גמליאל ובוגדנוב, שוחחנו עם גורם דיפלומטי. לדבריו, אחרי דחייה ישראלית ממושכת, פנייתו של  מדבדב מ-2015 - נענתה סוף סוף בחיוב. ב-30 בדצמבר 2019 קיבלה ישראל החלטה רשמית להעביר את הבעלות על חצר אלכסנדר לידי החברה הפלסטינית הקיסרית הפרבוסלבית, המזוהה עם הקרמלין, ובעצם לרוסיה – ואף פרסמה מסמך המאשר זאת. 

גופמן–וורונצוב אמר בתגובה כי הוא מופתע, וכי לא ידוע לו על כל החלטה ישראלית בעניין הבעלות על חצר אלכסנדר.
לאחרונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח פעמיים - בסוף דצמבר ובאמצע ינואר - עם  פוטין, העלה את נושא החנינה עבור יששכר ואמר  כי “יש מקום לאופטימיות”. בתגובה לפניית מעריב, בשגרירות רוסיה בישראל מסרו כי הם “מעדיפים לא להתייחס לנושא ולדיווחים בתקשורת הישראלית”.